שי נקר, חברו של מוטי אשכנזי ז"ל שנרצח בפיגוע אתמול באריאל, שוחח הבוקר (רביעי) עם ענת דוידוב וגדעון אוקו ב-103FM, ספד לחברו וסיפר על תחושותיו הקשות, וכן תקף בחריפות את המאבטח ששהה במקום וירה באוויר אך לא ניטרל את המחבל.
"אני קבעתי עם צוות החלוקה, עם מוטי ז"ל והחברים. הייתי שתי דקות מאחוריהם אמור להגיע לאזור תחנת הדלק, קבענו להיפגש שם. פתאום אני שומע בטלפון בזמן השיחה איתם, אני שומע את מוטי 'דקרו אותי, תנעלו את הדלתות'", פתח נקר את דבריו.
נקר סיפר כי מיד עם הישמע הידיעה צלצל לחברו: "ניתקו לי את הטלפון מהלחץ. לא הבנתי, אתה חושב שאתה מדמיין, אתה לא מבין מה אתה שומע. אני לא כל כך זוכר את הסיטואציה, אחר כך הם אמרו לי מה הוא אמר. קיבלתי שלוש-ארבע שניות אחרי טלפון צרחות, 'דקרו את מוטי תגיע לפה', היסטריה מטורפת. לחצתי על הגז והגעתי, ניידת מד"א בדיוק עקפה אותי. "לקח באזור ארבע דקות שנראו כמו נצח. לא הבנתי אם זה היה אירוע לאומני, פלילי, למרות שהם לא אנשים פליליים, אבל הכול רץ לך בראש באותה סיטואציה".
בהמשך סיפר על הירכותו עם מוטי: "אני עם מוטי כשלוש שנים יום-יום, בוקר-בוקר, אפילו הילדות רואות אותו בבוקר, אומרות 'הנה מוטי'. תמיד עוצר, לוקח אותן סיבוב במשאית, להן זו האטרקציה כי גדולה שיכולה להיות. הרבה אנשים לא ידעו, היה לו לב. היה איש מחוספס אבל היה לו לב של גוזל, לא פעם ולא פעמיים, היה נותן בסתר. אני יודע את זה אישית כי הוא היה שולח את זה איתי. עזר תמיד. שבוע שעבר היה לו יום פסיכי, עבד מ-4 בבוקר עד 4 בצהריים, נסע לבן שלו לעזור לו לעבור דירה. כל פעם הייתי אומר לו 'מוטי למה?', היה אומר לי 'זה הילדים שלי, זה הכיף שלי, זה מה שעושה לי טוב'. זה היה מוטי".
לאחר מכם שחזר נקר את מה שראה כאשר הגיע לזירת הפיגוע: "היה פקק בכניסה, החניתי את הרכב בשוליים, התחלתי לרוץ למעלה. מצאתי את שני העוזרים, החבר'ה שם דיי בפניקה בתוך המשאית, ראיתי את מוטי עובר עיסויים והחייאות. דבר ראשון הוצאתי את החבר'ה מהמשאית, שלא יחוו את זה, והייתי שם עם הצוות. התקשורת, האינטרנט והשמועות המשיכו. יצרו איתי קשר האישה והילדים. אני חושב שזו הייתה אחת הסיטואציות הקשות בחיי, אבל העדפתי לשמור על קור רוח. לא שיקרתי, אמרתי להם שהוא נפצע, העדפתי לא לספר להם את חומרת הפציעה. למרות הצרחות, אי אפשר לשפוט שהם נכנסו להיסטריה. אמרתי להם 'אבא נפצע, אבא לא במצב קל אבל הוא כרגע בטיפול'. אני מקבל צרחות 'תן לי לדבר עם אבא', הסברתי את המצב, לא יכולתי לספר את חומרת הפציעה. אתה לא יכול לספר לילדים שאבא שלהם עובר החייאה, אתה כולך עדיין מחזיק תקווה שבאמת יהיה משהו, אולי נס כלשהו שיגיע".
"יש לי קצת ניסיון בקורסים שעברתי, ראיתי את הפציעות, אני חייב לציין את הצוות הרפואי שלא זז ממנו במשך 25 דקות, לא התייאשו. אני ממש גאה שיש לנו כאלה צוותי רפואיים אבל כן, אני ידעתי שזה יהיה בגדר נס. נסעתי לבית החולים, הייתה לנו קצת בעיה, לא ידענו מה קורה לגבי זיהוי הגופה, אם הבן אדם מת, לא מת. עצם כך שהוא פונה באמבולנס צבאי היה איזושהי בעיה, לא הצלחנו לאתר ורק בשלוש וארבעים הבן שלו שלח לי שכרגע הם קיבלו זיהוי וודאי", הוסיף.
"תראה, אנחנו לא סתם נקראים אזור שגם בצבא וגם במשטרה נקרא אזור רמה א' פלוס, לא סתם. אנחנו לא יכולים להחזיק אנשים, ואני מכבד את כולם, להגיד 'אנחנו נותנים לכם אקדח, אתם מאבטחים וזהו, אתם רק תבדקו תעודות זהות'. זה אזור עם התרעות רבות, מישהו חייב לתת על זה את המענה. אי אפשר. הפיגוע הזה יכל להיעצר. 20 דקות זה זמן בלתי נתפס. אני חושב שאנחנו באמת יצאנו ברוך השם עם כזו כמות של נפגעים דלה", הוסיף.
"לא חוזרים לחיים. לא חוזרים. אין מילה אחרת, קשה לעכל. לא יודע, אני רוצה לקום, ללכת לשגרה, לקחת את הילדים למסגרות, אבל כן, זה קשה. אני חושב שזו תהיה התרופה הכי טובה, נמצא את הדרך. אנחנו צריכים לקדש את החיים", סיים נקר את דבריו.
התרעות פיקוד העורף