הסכנה של כולנו: גניבות נשק הפכו לאחד האתגרים הגדולים שעמם צה"ל מתמודד

כך למשל, לפי הדיווחים, תושב של הפזורה הבדואית שהצליח להיכנס לאחרונה לשטח צבאי, גרם לצבא נזק כספי של 400 אלף שקלים והביא להפסקת אימונים בבסיס צאלים, שבו השתתפו לוחמים בתרגיל בטנקים ובמרגמות. הוא נתפס, נשפט וזכה להסדר מקל מאוד: נגזרה עליו חצי שנה של עבודות שירות, למרות שעברו כולל הרשעות נוספות. כשאלה העונשים, אין מה שירתיע את העבריינים שלא חוששים להסתכן, כשברור להם שהעונשים שיוטלו עליהם יהיו קלים.

בתחילת החודש נגנבו מבסיס צנובר שברמת הגולן 70 אלף כדורים ו־70 רימוני מטול נפיץ. בפרשה הזאת נעצרו מספר צעירים מהיישוב טובא־זנגריה, שבו מתגוררות כמה משפחות פשע. זה עלול להעיד על כך שהנשק והתחמושת מוצאים את דרכם לארגוני פשיעה.

לאיש אין כנראה את המספרים המדויקים של כלי נשק ותחמושת שנגנבים מהצבא. בשנה שעברה פורסם שלאורך השנה נגנבו מצה"ל 482 רובים, 47 טילי לאו, ומספרים בודדים של מוקשים. מדובר בכלי נשק ותחמושת שהצבא הצליח לזהות כגנובים, אבל מה עם כמויות הנשק הגדולות שהצבא לא גילה שחסרות במחסנים? אלוף במיל' יצחק בריק, מי שהיה נציב קבילות חיילים בצה"ל, טוען כבר תקופה ארוכה שצה"ל איבד את היכולת לשמור על עצמו, לא רק בבסיסים שבדרום, אלא בכל המחנות בארץ.

השר לשעבר גלעד ארדן אמר בעבר: "90% מהנשק הלא חוקי בצפון מגיע מצה"ל". בעבר אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעה של ח"כ לשעבר ענת ברקו (הליכוד) לגזור עשר שנות מאסר על מי שגונבים נשק ומשתמשים בו לפשיעה. הכוונה הייתה להחמיר את הענישה. הצעתה של ברקו באה לאחר שלדבריה התברר שבחוק העונשין קיימים סעיפים של גניבה בנסיבות מחמירות, אבל אף לא אחד מהם התייחס לגניבת נשק וחלקיו. צה"ל עדיין מתמודד עם אחד האתגרים הגדולים, שאם לא יימצא לו פתרון - הוא יסכן את כולנו.