הנאום בכנס "נלחמים על המחר" נשמע כמו טקסט חירום: "אנחנו בשנת בחירות", חזר לפיד שוב ושוב, "מאז 1948 לא הייתה שנה קריטית יותר לגורל המדינה". זו לשון של מלחמה קיומית, של סוף הציונות אם תבוא עוד קדנציה לנתניהו. לפיד דיבר על חלון הזדמנויות שנטרק, על מדינה מתפרקת אם לא תוקם ממשלה אחרת, ועל האחריות ההיסטורית המונחת על כתפי יש עתיד.
ההערה של לפיד כי "רק איתנו אתם יכולים להיות בטוחים שאף אחד לא יגנוב את הקול שלכם ויעביר אותו לנתניהו" לא נאמרה לחלל האוויר. זו עקיצה ישירה כלפי בנט, האיש שמזוהה יותר מכולם עם אותה "העברה" מ־2021.
אלא שהפעם יש הבדל גדול: בנט לא מתחרה על קולות מחנה הימין, לא על מצביעי הימין שמתלבטים בינו לבין נתניהו. הפעם הוא מתכוון להתמודד על קולות גוש המרכז־שמאל, שכולל בתוכו גם את הימין הליברלי המורכב מאזרחים שלא רוצים את בנימין נתניהו לעוד קדנציה בתפקיד ראש ממשלת ישראל, נקודה.
וכך מצטיירת המפה: הקרב הגדול יהיה על אותם קולות בתוך המחנה. לפיד יודע שבנט מאיים עליו הרבה יותר מבני גנץ או יאיר גולן. הוא זוכר היטב את ההיסטוריה המשותפת, את הקמת ממשלת השינוי, ואת הדרך שבה בנט יצא ממנה, כשמפלגתו פשוט התפרקה ויחד איתה הקואליציה כולה – והותיר אותו לנהל ממשלה צרה כשסופה ידוע מראש. עכשיו, כשהבמה מתקרבת שוב, בנט יכול להופיע כמועמד עם ניסיון מוכח, כזה שמוכר לציבור ויכול למשוך אליו חלק גדול ממצביעי המרכז.
במובן הזה, הנאום של לפיד היה פחות קריאת קרב נגד נתניהו ויותר איתות התראה פנימה: אל תתפתו שוב למי שמבטיח "ממשלת מרכז" ומסוגל למכור את הקולות שלכם. המסר כפול – גם לשמור על המחנה מאוחד מאחורי "יש עתיד", וגם לסמן את בנט כיריב המרכזי שעלול לכרסם במאגר התמיכה של האופוזיציה.
הבעיה: הציבור הישראלי כבר שמע את ראשי האופוזיציה מכריזים על "שעת חירום" יותר מפעם אחת. כל מערכת בחירות היא הבחירות הגורליות ביותר מאז קום המדינה. מבחינת האופוזיציה, כל קדנציה של נתניהו היא סוף הציונות. השאלה היא האם הציבור עוד מתרגש מהאזעקות החוזרות או שמא התרגל אליהן, כמו לאזעקות צבע אדום בשגרה מתמשכת.
מה שכן, מבחינה פוליטית טהורה, לפיד עושה נכון כשהוא מנסה לקבע את הקרב מול בנט ולהקצין את הרטוריקה מול נתניהו וממשלתו שבתקופת כהונתה קרתה הקטסטרופה הגדולה בתולדות הישראל המודרנית - 7 באוקטובר.
ובכן, הקמפיין של יש עתיד יצא לדרך, גם אם הבחירות עוד לא הוכרזו. לפיד מציב את עצמו כמי שמסוגל להקים ממשלה, מזכיר שוב ושוב את ממשלת השינוי, ומזהיר מפני שידור חוזר של מה שהוא מכנה "גניבת קולות". מאחורי המילים הגדולות מסתתרת פוליטיקה פשוטה: קרב הישרדות על מנדטים בתוך המחנה, קרב מול בנט, שהוא אולי היריב האמיתי ביותר של לפיד במערכת הבחירות הקרובה.
התרעות פיקוד העורף