1
הבן אדם מביט עליי במבט מלא עצב וכאב ושואל אותי "למה הוא לא הציל אותם?". "את מי", אני שואל. "את כולם", הוא משיב ומוציא מהכיס עמוד מהעיתון ובו צילומים ושמות של גברים, נשים וילדים שנרצחו ב־7 באוקטובר. הבן אדם לוקח לגימה מהקפה, מחזיר לי את הכוס אומר תודה וממשיך לזעוק: "אלוהים, למה? אלוהים, למה?".
להבדיל אלף אלפי הבדלות, את הסיבה לזעקות של אלברט הקבצן כלפי אלוהים ביררתי עם מרסל המלצר הוותיק של קפה כסית, שהיה הבן אדם היחיד שאיתו אלברט הקבצן היה מדבר, בזמן שהיה מביא לו כוסית קוניאק וסנדוויץ'. התברר שאלברט, שהיה מנהל בנק בקהיר לפני שעלה לישראל, הגיע יום אחד לביתו לא בשעה הרגילה ומצא את אשתו בזרועות גבר זר ומאז התחרפן. במשך עשרות שנים זעק כלפי אלוהים "למה?".
המשכתי להביט במשך דקות ארוכות על הגבר העומד בטיילת וזועק כלפי השמיים "למה?". הנחתי שהוא אחד מאלפי פגועי הנפש כתוצאה מהמלחמה הארורה. אולי איבד אישה, בן, נכדה, אולי חרב ביתו, לא חסרות סיבות שגרמו לאלפי בני אדם לטראומה, לשוק או לכל פגיעה נפשית אחרת.
אחרי זמן מה הבן אדם החל לצעוד לכיווני. ישבתי כהרגלי בפינת הבר של מסעדת יוליה על הטיילת. הוא ניגש אליי קרוב, נתן לי נשיקה על המצח, אמר תודה, הוציא את גזיר העיתון עם התמונות של ההרוגים, הצביע על אחת התמונות ובקול בוכים אמר לי "אחותי", והלך תוך כדי שהוא זועק "אלוהים, למה?".
2
רבי־הקומות מצולמים מכל זווית אפשרית בשעת קריסתם, כשעשרות טונות חומר נפץ מפרקים אותם לגורמים. אלפי עזתים נראים נמלטים מאזור הפיצוץ, מקללים אל מול מצלמות הטלוויזיה את כל מי שאחראי לפיצוצים. השר כ"ץ גאה בביצועים היומיים של חיל האוויר, הוא מתריע כל יום באמצעות ציוצים פיוטיים על פתיחת שערי הגיהינום, על סופת הוריקן אדירה בשמי עזה ועל שעטת מרכבות גדעון על אדמת הרצועה.
במשך 707 ימים מזהירים חברי ממשלת ישראל והעומד בראשם את ארגון הטרור חמאס, שזעזע את ישראל ב־7 באוקטובר. הם מבטיחים שהוא יחוסל, ימוטט, יימחק - אבל ראו זה פלא: הצבא האדיר והמשוכלל ביותר בעולם, צבא ההגנה־התקפה לישראל, לא עומד במשימת חיסול הטרוריסטים.
ארגון חמאס ממשיך בפעולות הטרור למרות המכות שהוא חוטף ולמרות חיסול מנהיגיו הבכירים. הוא ממשיך לשגר טילים לחוטף עזה, להרוג חיילים ישראלים, לעודד טבח באזרחים ולהחזיק במנהרות התת־קרקעיות 48 חטופים, חיים וחללים, ולהתמקח על החזרתם בלי להתכופף.
מר ביטחון בנימין נתניהו והשרות והשרים של ממשלתו ממשיכים לצאת בהצהרות מפוצצות ולא סותמים את הפה כבר כמעט שנתיים. השרים והשרות חסרי הבושה מאשימים את כל העולם ואחותו, אבל לא את עצמם. הכישלונות שלהם זועקים לשמיים.
המעשים שלהם עלו באלפי הרוגים, בעשרות אלפי פצועים ונפגעי נפש, באלפי משפחות שנהרסו, באלפי אנשי מילואים שאיבדו את פרנסתם, באלפי משפחות שפונו מבתיהן וטרם שבו, כי הבתים עדיין לא שוקמו.
השרים ממשיכים להשתחצן, ממשיכים לנסוע לבלות בחו"ל, לזלול במסעדות פאר, לארגן אירועים המוניים לקראת הבחירות, שאולי תהיינה בקרוב. חלקם מתבטא בבוטות נגד משפחות החטופים החיים והמתים, חלקם מאשימים בכל הדברים הנוראים שמתרחשים את שופטי בית המשפט העליון ואת היועצת המשפטית לממשלה, במסע הסתה מכוער שעלול להסתיים חס וחלילה ברצח.
שר הביטחון כ"ץ הבטיח שביום שני תכה סופת הוריקן את תושבי עזה. ההוריקן אכן הכה בעזה: ארבעה חיילים ישראלים נהרגו מפיצוץ בטנק מעשה ידי מחבלי חמאס. ההוריקן גם הכה בשכונת רמות בירושלים, בירת ישראל, בפעולת טרור מתועבת שגבתה שישה קורבנות ועשרות נפגעים, חלקם במצב קשה.
ביום שלישי אחר הצהריים יכול היה השר כ"ץ להרגיש כמו מלך. מטוסי חיל האוויר הגיחו מעל שמי קטאר והטילו חימושים שהרעידו את דוחא הבירה ואת המבנה שבו היו אמורים להיות מי שנשארו בחיים מהנהגת חמאס. כ"ץ מבטיח, כ"ץ מקיים. עבור הקאטרים וארגון חמאס זו הייתה וואחד סופת הוריקן.
מהדיווחים הראשונים ומהצהרות ראש הממשלה והשרים אפשר היה להבין שהנהגת חמאס חו"ל הושמדה. הפרשנים באולפנים והמומחים למיניהם ניתחו את המבצע, החמיאו ליכולות המופלאות של המודיעין הישראלי וטייסי חיל האוויר. הלקקנים ליקקו לראש הממשלה והשרים על הנחישות והתעוזה, עד שהחלו להגיע הידיעות שככל הנראה רוב ראשי חמאס חו"ל נשארו בחיים.
מדינת ישראל זוכה לגינויים מקיר לקיר מכל מדינות המערב ומדינות ערב, כולל הידידותיות ביותר. מה שהיה אמור להיות הוריקן אדיר הפך לסופה רגילה, שהביאה ככל הנראה יותר נזק מתועלת. בני משפחות החטופים ממררים בבכי. הם מבינים שהאירוע הזה עלול לפגוע ביקיריהם ולסכן את חייהם, שגם בלי המבצע חייהם אינם חיים.
3
בחמש בבוקר ביום שלישי, "פעמיים כי רע", השליך מחלק העיתונים כהרגלו את חבילת העיתונים ליד דלת ביתי. העמודים הראשונים עשו לי שחור בעיניים. גם הפעם, למרות גילי המופלג, מלאו עיניי דמעות.
התרעות פיקוד העורף