נביט בשתי תוצאות מסקר אחד. כלומר – את שתי התשובות קיבלנו מאותם משיבים. הסקר הוא החודשי של JPPI, ונתונים ראשונים ממנו, שנוגעים ל"יום שאחרי" בעזה, פורסמו השבוע.
אז הנה שתי תוצאות.
איך זה ייתכן? נמשיך. המצב בקרב יהודים בלבד יבהיר את התמונה. בקרב הערבים, רוב גדול מוכנים לסיום המלחמה, גם אם זה אומר שחמאס ממשיך לשלוט. רוב, לא גדול, 56%, אומרים שהם מוכנים שחמאס ימשיך לשלוט. רובם מוכנים לזה (38%) לטובת "השגת מטרות אחרות".
מקרב היהודים, רק 43% מוכנים שישראל "תחתור לסיום המלחמה ולהחזרת חטופים, גם אם זה אומר שחמאס ממשיך לשלוט ברצועה". יש יותר יהודים נגד (46%). מקרב היהודים, יש רוב של 58% שלא מוכנים בשום תנאי להמשך שלטון חמאס.
ובמילים פשוטות: אם מביטים ביהודים, התשובה שמתקבלת קוהרנטית וברורה: רוב היהודים לא מוכנים להמשך של שלטון חמאס ברצועה בשום תנאי, גם לא במקרה שזה התנאי לסיום המלחמה ולהחזרת חטופים.
זו תוצאה שחשוב להביט בה ולהבין את משמעותה, בעיקר לנוכח ריבוי של סקרים שמסבירים שרוב הציבור תומך בסיום המלחמה. ניקח לדוגמה את סקר חדשות 12 האחרון. בסקר הזה 47% אמרו שהם מאמינים שעל ישראל לאשר עסקה חלקית לשחרור החטופים ועצירת המבצע הצבאי לכיבוש עזה. 39% השיבו כי על ישראל להמשיך את המבצע הצבאי, ללא עסקה חלקית. 14% ענו כי אינם יודעים. כלומר – נראה שיש כאן מעין רוב (מקרב בעלי הדעה), שתומכים בעסקה חלקית ובעצירת המבצע הצבאי.
בחדשות 13 דיווחו על הסקר שלהם, יומיים קודם, ולפיו "45% מהנשאלים תומכים בעסקת חטופים חלקית להחזרת עשרה חטופים חיים, לעומת 39% שתומכים בכיבוש עזה. בנוסף, בעימות שפרץ בין הרמטכ"ל אייל זמיר לראש הממשלה נתניהו – 41% מהציבור בצד של זמיר, לעומת 28% בלבד התומכים בנתניהו".
61% מהישראלים אמרו שלא יסכימו "בשום תנאי" לוויתור על פרימטר
מה הרושם המצטייר מהסקרים האלה? הציבור תומך בעסקה (בשני הסקרים האלה חלקית). הציבור תומך בזמיר (שדחק בממשלה להסכים לעסקה ולא להתקדם למבצע בעזה). אין בעיה עם הסקרים האלה. אבל חשוב לקרוא אותם בהקשר נכון. וההקשר הוא הפרטים. יש לומר "עסקה", בלי לומר מה היא כוללת. ויש לומר "עסקה", ולבחון כמה פרטים שהיא עשויה או עלולה לכלול.
הנה – תשובה אחת כבר יש לכם: אם העסקה כוללת למעשה הסכמה או השלמה ישראלית עם האפשרות שחמאס יישאר בשלטון – אין לה רוב. בטח שלא בקרב היהודים. ונזכיר עוד פרט שאין לו רוב: אם העסקה תכלול הסכמה או השלמה של ישראל עם ויתור על "פרימטר" ביטחוני בתוך הרצועה – גם לזה אין רוב. בדקנו.
61% מהישראלים אמרו שלא יסכימו "בשום תנאי" לוויתור על פרימטר. מקרב היהודים, 68% אמרו שלא יסכימו לזה בשום תנאי. בקבוצות האידיאולוגיות הקטנות יחסית, השמאל והמרכז־שמאל, יש רוב שמוכנים לוותר על פרימטר. אבל מהמרכז וימינה, שם נמצאים בערך שמונה מכל עשרה יהודים, יש רוב ברור למי שלא מוכנים לוותר על פרימטר.
כל זה חשוב כאשר אנחנו מנהלים את הוויכוח, שרובו סרק, על השאלה אם ישראל צריכה "להתקדם לעסקה". רובו סרק – משום שזה ויכוח שאין בו פרטים. אין בו מידע שנוגע למה שישראלים מוכנים להסכים לו ולא מוכנים להסכים לו. אין בו מידע שמבהיר אם חמאס כן או לא נשאר בשלטון אחרי עסקה (עסקה חלקית דוחה את השאלה הזאת לשלב הבא, אבל מותירה אותה על כנה).
60% מהישראלים מוכנים לשקול אפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט בעזה
אין בו מידע שמבהיר מהם סידורי הביטחון שייקבעו. אין בו מידע על עוד דברים. לדוגמה, על השאלה מי כן ישלוט בעזה. הנה עוד שתי תוצאות שאפשר להביט בהן ולהרגיש שיש ביניהן סוג של סתירה.
תוצאה ראשונה: 60% מהישראלים מוכנים לשקול אפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט בעזה. תוצאה שנייה: 54% מהישראלים מוכנים לשקול את האפשרות שישראל תכבוש את כל עזה, ותנהל אותה באמצעות צה"ל.
סתירה? יש רוב שמסכים לשליטה של הרשות, יש רוב שמסכים לכיבוש וממשל צבאי. אבל סתירה אין כאן, כי מדובר בשתי אפשרויות נפרדות, בשתי שאלות נפרדות. ישראלים יכולים לומר "אנחנו מסכימים לזה" ולומר "אנחנו מסכימים לזה". כיוון שלא שאלנו מה משתי האפשרויות הישראלים מעדיפים, איננו יודעים לומר במה יבחרו אם יתברר שאלה שתי האפשרויות שעומדות על הפרק.
אנחנו רק יכולים לומר שאם אלה שתי האפשרויות שעומדות על הפרק, לכל אחת מהן – אם תיבחר – יהיה כנראה רוב שמסכים לה. כמובן, בכפוף לתנאים אחרים (כמו פרימטר).
השורה התחתונה: הסדרה של היום שאחרי בעזה היא עניין מורכב. יהיו הרבה פרטים שיהיה צורך לשקול. תהיה עסקת חבילה שכוללת את כולם שיהיה צורך לשקול. יהיו גם קווים אדומים – קרי, הצעות מסוימות ששום עסקת חבילה, לא משנה אילו פיתויים כלולים בה, לא תוכל לגרום לישראלים לוותר עליהם. לפחות כרגע, נדמה שמצאנו שניים כאלה: שלטון חמאס ופרימטר. אבל גם זה, כמובן, בהנחה שהישראלים לא ישנו את דעתם עוד עשר פעמים (מה שבהחלט מותר להם לעשות כשהנסיבות משתנות).
התרעות פיקוד העורף