העובדה שנחמיה רבין התגורר 13 שנה באמריקה בגיל שבו אנשים צעירים וערניים נוחים להשפעה ועיצוב, אינה נזכרת בהקשרים הרחבים של משפחת רבין. יש בה כדי להסביר כיצד הצבר האולטימטיבי, הראשון שהיה ראש ממשלה יליד ארצו והשגריר הראשון באמריקה שנולד בתל אביב, הוא שהוביל את האוריינטציה האמריקאית החדשה והנרכשת של ישראל החל מאמצע שנות ה־60.
"אתה תעמוד בקוקטיילים מייגעים ותגלגל את כוסית הוויסקי, תשב בארוחות ערב משעממות ומנופחות ותשחק במשחק הדיפלומטי?", הקשה אשכול, "אתה בנוי לזה?", רבין השיב שילמד. "אני תומך בהישענות על ארצות הברית. אני רואה בהידוק הקשר עימה, וחיזוק ההגנה האסטרטגית בינה ובין ישראל, את האתגר המדיני הגדול שלנו ותנאי הכרחי להתעצמות צה"ל", אמר רבין.
עד אז לא היו היחסים החמים בין ישראל ואמריקה מוסדרים ולא עניין מובן מאליו. בימי בן־גוריון וקנדי וגם אחריהם, נערכו המפגשים בין ראש הממשלה הישראלי והנשיא האמריקאי מחוץ לבית הלבן, בבתי מלון בניו יורק ובוושינגטון. מעמדה של ישראל באמריקה לא היה כזה שראש ממשלה ישראלי מבקר נלקח אוטומטית, בשיירת לימוזינות, לבית הלבן כאשר הנשיא ואשתו ממתינים לו בפתח ביתם.
רבין היה מודע לאנגלית האומללה שלו וניסה לשפר אותה על ידי כך שהקליט את הנאומים שהתעתד לשאת, האזין להם והכניס בהם שינויים. לפני הריאיון הראשון שלו ב"Meet the Press" היוקרתית ב־CBS, הטיל רבין על עוזריו לשאול אותו את השאלות הקשות והמציקות ביותר כדי להתאמן.
כמעט כל ההיבטים של החיים באמריקה קסמו לו. הוא הִרבה לטייל ברחבי היבשת ואהב במיוחד את החוף המערבי ואת אתרי הטבע הגדולים כמו יוסמיטי, הגרנד קניון באריזונה ואחרים. כאשר היה לו פנאי, נהג להסתובב באזור וושינגטון עם מצלמה. תחביב הצילום תפס אותו טרם הגיעו לאמריקה אך צבר תאוצה בוושינגטון, שבה הרבה לצלם. רבין נהג להתרברב בכך שהכיר יותר כניסות סודיות לבית הלבן מאשר אנשי השירות החשאי. גם תרבות החיים בוושינגטון, זאת בתוך ה־Beltway, התחבבה עליו.
שגריר ישראל בארצות הברית לא רק רשאי לנצל את התחרות הפוליטית הקיימת בהתאם לחוקה, גרס רבין, על שלטון והשפעה להשגת יתרונות לישראל; הוא חייב לנהוג כך כדי שמאמציו יישאו פרי. שגריר המייצג מדינה שסכנת השמדה מרחפת עליה שלא יהיה מצוי ברקמת החיים הפוליטיים באמריקה ולא ינצלה לטובת ישראל, מוטב לו לחזור הביתה.
את החליפות שלבש עד מותו, תפר רבין אצל חייט יהודי בברוקלין. לא היו לו חליפות רבות. בעניבות לא הבין כלל. את עניבת הפרפר שענד לטקס החתימה על הסכם אוסלו בבית הלבן עם ערפאת, קשר לו ביל קלינטון, שהפך למעריצו וחברו האישי הקרוב ביותר מבין הנשיאים. רבין, שלא נחשב נהנתן גדול, לא פסח בחייו ובביקוריו התכופים באמריקה על היכלי הבשר הגדולים בניו יורק.
הוא לא התנזר מנתח בשר משובח בסמית' אנד וולנסקי, ספרקס ומסעדות אחרות. לאה ויצחק רבין אהבו לנפוש בניו אינגלנד והשתדלו שלא להחמיץ את פסטיבל המוזיקה המפורסם בטנגלווד, מסצ'וסטס.
רבין אהב את הכוח והסמכות לקבלת החלטות שניתנה בידיו של הנשיא וניסה לחקות אותם. הוא קינא בפשטותה היחסית של השיטה הפוליטית המבוססת על שתי מפלגות. בהתמודדות האחרונה מול פרס ב־1992, רצה רבין פריימריז פתוחים בסגנון האמריקאי. רק אלה, לדעתו, ייתנו לו את הבכורה. רבין הביא את הפריימריז לפוליטיקה הישראלית אף שבגרסה מצומצמת מזאת שרצה.
רבין אהב את הנימוס, הסדר והארגון באמריקה. את כללי הפרוטוקול הקבועים לכל דבר ועניין. האופן שבו מוסדרים החיים בוושינגטון על פי כללים קבועים ומקובלים ואינם פתוחים לאלתורים בסגנון הישראלי. רבין קינא בסמכות ובאפקטיביות של מוסד הנשיאות. כך רצה לנהל את ישראל. עם כוח שאינו נגזר מקפריזות של מפלגות קיקיוניות בקואליציה שהגבילו את כוחו.
יותר מכל אהב את הפטריוטיות האמריקאית האותנטית ואת האתוס. כאשר נבחר, אומר שבס, רצה רבין לארגן את לשכת ראש הממשלה בסגנון הבית הלבן. שהרל"ש יהיה Chief of Staff במובן המלא. אף ש"אני אוביל, אני אנווט" היה מכוון בעיקר כלפי פרס, רצה רבין להבהיר שהוא מתכוון להתנהל כמו נשיא למרות המגבלות.
קניבנקפורט הוא הלב המשפחתי־אינטימי של שושלת בוש. לאה ויצחק רבין שהו באחוזה שישה ימים. בית האורחים שלהם עמד על החוף ופנה לאוקיינוס. במקום התגוררו אמו ודודתו הישישות של בוש, שהרבינים נתקלו בהן בקרונות הגולף שלהן בשבילים ליד הים. לאה רבין התפעלה מהעובדה שגם בבית האורחים עמדו לרשותה מכונות כביסה וייבוש.
התרעות פיקוד העורף