לכך מצטרף המצב המדיני הנורא שהגענו אליו, כאשר החרם על ישראל כבר כאן וסימנים של ירידה כלכלית ניכרים היטב, ומעבר לאופק צפויה רק החמרה. המצב בעזה הוא לא פחות גרוע. חמאס מסרב לקבל את תנאיה של ישראל, ואחרי שנתיים של לחימה לא יודעים אצלנו איך לסיים אותה.
מישהו שכח לחשוב מההתחלה לאן רוצים להגיע. ידוע שאנחנו פסע לפני ניצחון מוחלט, בדיוק כפי שהיינו לפני למעלה משנה. כולנו מקווים שאכן חמאס יוכרע, אך מה יהיה בעזה? התושבים יהגרו מרצון? תהיה ריביירה? ואולי דווקא ממשל צבאי והחזקת התושבים על חשבון ישראל? כל השאלות הללו, שנתניהו נהנה לדחותן, מנקרות כעת ביתר עוצמה. והמטריד מכל הוא החרם, שהשפעתו הולכת ומתחזקת, לא רק בתחום הכלכלי – אלא בכל תחומי החיים, לרבות מדע ותרבות.
אנחנו יודעים שהנחת היסוד של נתניהו וממשלתו היא שהם אינם אשמים. זו אקסיומה שאותה יידרשו בקרוב ללמוד בבתי הספר. אבל המצב הוא בכל זאת מאוד לא נוח אם נתניהו, שידע להתנזר מהתקשורת הישראלית במשך תקופות ארוכות, חש צורך להסביר מי אשם, לפני שיהיה מאן דהוא שיעלה על הדעת את הרעיון הבלתי סביר שהוא, נתניהו, אחראי לתקלה כלשהי.
כך הגיע נאום סופר־ספרטה. הנאום משדר משהו שכבר נרמז בישיבות ממשלה קודמות, והוא שיש בעיות שונות עם ישראל. אולי לא עם העם כולו, אבל בוודאי עם חלקים גדולים בתוכו. במילים אחרות, צריך להיות מובן שנתניהו, שהוא בעיני עצמו לפחות ווינסטון צ'רצ'יל, ראוי לעם טוב יותר מזה העומד כעת לרשותו. ולא רק נתניהו, הממשלה כולה ראויה לעם שיהיה ברמה המתאימה לסגולות הממשלה.
לכאוב ולא להתלונן
אבל איך הסתבכנו בעזה? ברור שלא בגלל נתניהו וממשלתו, שסירבו להסכם חילופי חטופים ולא דאגו לשלטון אלטרנטיבי לחמאס. מי שאחראיים הם המוסלמים שהיגרו לאירופה ולוחצים על ממשלותיה. באמת לא יפה מצידם (ממשלת נתניהו רוצה, כידוע, לתגבר את מוסלמי העולם על ידי כך שתשלח להם לפחות חלק מתושבי עזה).
אגב, מה עשו ממשלות נתניהו בתחום ההסברה ובתחומים נוספים כדי להתמודד עם השפעה זו? ומעבר לכך, האם ממשלת ישראל ושריה, בהצהרותיהם ובמעשיהם, תרמו לעוינות שהתפתחה כלפינו באירופה? כאמור, האקסיומה היא שנתניהו לא אחראי.
ברור גם שלא ניתן להסתפק בהטלת אחריות על המוסלמים שבאירופה. נדרש משהו יותר משמעותי. וכעת מובן: מי שאחראי הוא צה"ל. בצלאל סמוטריץ' כבר הבהיר לרמטכ"ל שאם הוא לא יכול להביא תוצאות, נביא מישהו אחר שיעשה זאת. בינתיים כנראה לא נמצא מישהו כזה שיכול לחסל את חמאס בתוך שבועיים־שלושה, אבל זו בדיוק הבעיה.
נתניהו וממשלתו ראויים לצבא טוב יותר, כזה שיחסל את חמאס בלי לסחוב את העניין. נכון, צה"ל, בסיועו של המוסד, תקף בהצלחה באיראן, אבל זה כידוע בזכות נתניהו והנחיותיו. צה"ל והמוסד הצליחו גם להכות בחיזבאללה במבצע הביפרים ולחסל את הנהגתו, אבל שוב, הכל כידוע בזכות נתניהו.
נותרו עדיין הכישלון בהפצצה בדוחא, שגרם נזק מדיני אדיר, והדשדוש בעזה. בשני המקרים צה"ל הזהיר מפני ההתפתחויות הצפויות, אבל זה כמובן לא רלוונטי. צה"ל קיבל הנחיה מהדרג המדיני, ומכיוון שאנחנו מדינה דמוקרטית – היה עליו לבצע ללא תקלות נלוות.
וכך אנו מגיעים לנאום ספרטה, שנועד להבהיר שהמנהיג העליון וממשלתו ראויים לעם בעל רמה גבוהה יותר, עם "סופר־ספרטני". הספרטנים היו כידוע עם שבניו חונכו מילדותם להסתפק במועט, לדעת לשאת כאב וסבל בלי להתלונן, ולשרת כל ימיהם בצבא. גם נשות ספרטה חונכו לנהל את ביתן בכוחות עצמן, כאשר הבעלים יצאו למלחמה. הממשלה הנוכחית לא תוכל לסבול לוחמי מילואים שכבר אחרי שנתיים של שירות מתחילים להתלונן, לוחמים הסובלים מפוסט־טראומה ולוחמים שיש להם טענות על מצבם הכלכלי.
מובן שלא כולם חייבים להיות ספרטנים. את החרדים יש לפטור, מכיוון שאת הקואליציה יש לתחזק ולחזק, אבל זה כבר יהיה נאום אחר. ועוד משהו - אם מוטל על העם להיות ספרטני על מנת שיהיה ראוי למנהיג העליון ולממשלה שבראשה הוא עומד, איזו ממשלה תהיה לנו? ברור: ממשלה ביזנטינית.
התרעות פיקוד העורף