יום הכיפורים עבר אתמול, ובקשות למחילה היו השנה לרוב. יש לקוות שחלק מהפוליטיקאים, אנשי העסקים והתקשורת ניצלו את היום הקדוש בשנה לחשבון נפש ובקשת מחילה, כי רשימת החטאים והמעללים השנה, הארוכה מנשוא - פיזור רעל, הפצת לשון הרע, פרסום דברי שקר, הליכת רכיל, מרמה והפרת אמונים ועוד - הפכה כמעט לטבע שני.
מכיוון שהרשימה הפעם עמוסה כמו הנטל על חיילי המילואים, נתמקד בחמישה מפוקפקים. הם אמורים היו אתמול לבלות שעות בחיבוטי נפש מול בורא עולם בתחינה למירוק עוונותיהם, אבל מה זה עוזר אם יום לאחר שסימנו וי, הם חוזרים לסורם ביתר שאת ומשמנים את מכונת הרעל. אז מי ברשימה המפוקפקת של מבקשי הסליחה, וממי יבקשו?
על רקע כל זה, אסור להאמין אפילו למילה היוצאת מפיו, גם בדרך של קללה או ניבול פה. יש לקוות שהשר ניצל את יום הכיפורים כדי להתנצל בפני סער ואנשי עדות המזרח - ועל הדרך לקפוץ לשיננית לשטיפת פה.
אף שהנגיד מציל אותנו מעצמנו, לשר האוצר נמאס בשלב מסוים - ורצה להעניש את הנגיד, ובעקיפין אותנו, באיום הילדותי להורדת מיסים. יופי. אז אולי הצעד הבא הוא ביטול מס ההכנסה? על פי החוק, תפקידו המרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים, או במילים אחרות - מלחמה באינפלציה.
בזכות המדיניות המוניטרית שבמרכזה ריבית גבוהה, האינפלציה החלה להיכנע - ובמדד האחרון ירדה ל־2.9% לשנה, שזה מתחת לרף האינפלציה העליון. הנגיד הצליח יפה גם לנהל את שער החליפין, והשער היציג של דולר נסחר סביב 3.35 שקלים. במערכת הבינלאומית הוא נחשב לבר־סמכא ולגורם הכלכלי החשוב ביותר בישראל שעוד מקשיבים לתובנותיו.
אז נכון שמצד אחד בעלי הלוואות המשכנתה הצמודות לריבית הפריים ספגו ריבית גבוהה של כ־6% לשנה. אבל מצד שני, הלווים שהלוואותיהם צמודות למדד - ומדובר במרבית בעלי המשכנתאות - יכולים להתחיל לנשום. האם שר האוצר יתנצל בפני הנגיד? אם כן, הוא יעשה את זה בשפת גרנדמייזר כדי שאף אחד לא יבין.
עמלה ולמה שובתים? משום שהנהלת הבנק העזה לבקש להטות כתף ולהתייעל באמצעות שינוי המבנה הארגוני והסטת עובדים. ההנהלה מעוניינת להביא לפרישת 770 עובדים באמצעות ביטול תקנים. השביתה היא חוצפה שאין כמותה.
עובדי בנק הפועלים נלחמים לא על הלחם, אלא על הקרואסון. במשולש האינטרסים שאמור לאזן בין בעלי המניות, הלקוחות והעובדים - האיזון הופר לאורך השנים לטובת העובדים. הגיע הזמן לשנות את המשוואה. שביתת עובדי הבנק למען החטופים הייתה מתקבלת בהבנה ציבורית רחבה.
אגב, תשובה קיבל את ההיתר בתום בדיקת נאותות מקיפה וחסרת תקדים כאילו הוא מתכוון לקנות את בנק אוף אמריקה. בתהליך הבדיקה הופנו כלפיו דרישות, שבכולן עמד. העסקה גם זכתה לאישור בית המשפט העליון. עוד קודם לקניית ישראכרט הוא זכה לביקורת חריפה על הצלחתו בתחום חיפושי הנפט, שבעקבותיה גובש מתווה הגז שהפך לבוננזה למשק הישראלי.
התשובה של תשובה לתקשורת חייבת לכלול את האמירה "סליחה שהצלחתי". התקשורת מצידה חייבת בהזדמנות הראשונה לפרסם "סליחה שטעינו".
חוק הגיוס הוא מאבק שאינו מתגמל פוליטית בחוגי הימין. למרות זאת, אדלשטיין העקשן הוא האחראי לכך שעדיין אין חוק השתמטות. למרות זאת, לפני הדחתו מראשות הוועדה הוא ספג הפגנות מצד אנשי המחאה, כולל ביקורים לא נעימים בימי שבת בבית הכנסת שבו התפלל בהרצליה.
יום הכיפורים מאחורינו, ואיתו גם חודש ספטמבר. השבוע גם הסתיים הרבעון השלישי של 2025 ואיתו סיכומי הדוחות של החברות הבורסאיות. יש לקוות שהתפילות הועילו, כי בפתח תשפ"ו המוצר המכונה רחמים הפך למוצר במחסור.
המסחר בספטמבר בבורסה לני"ע היה הפכפך, ושוק המניות הושפע בעיקר מהאירועים הפוליטיים. לפני כשבועיים נערך המסחר בצל ההצהרה מעוררת המחלוקת של נתניהו על הפיכתנו לספרטה מודרנית, ומבחינת המשקיעים החלום התנפץ. הבורסה הגיבה בירידות חדות.
גודל האכזבה הוסבר בתקווה שהיינו בפתחו של מזרח תיכון חדש (דור 2.0), הכולל את כל הטוב שהוא יכול להציע: שלום עם סעודיה, צינור גז ממדינה זו, חומוס בדמשק, כנאפה ברבת עמון וחימום מחודש של השלום עם מצרים.
בפועל קיבלנו מדינה פלסטינית בדרך (במקום שתוקם בתיאום עם ישראל, ואנחנו נקטוף את הפירות), דור 4.0 של המלחמה בעזה, פיגועים ביו"ש וכתף קרה ממדינות אירופה תוך איום לפגיעה בהסכמי הסחר.
לכך יש להוסיף אינדיקטורים כלכליים גרועים. הגירעון, שהוא האוברדרפט הלאומי, יחצה השנה את ה־5% מהתוצר (יותר מ־100 מיליארד שקל) - מה שינפח את תשלומי הריבית.
הצמיחה יורדת, השכר נשחק, היצוא נפגע (ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה), הצריכה נמצאת בירידה, והחוב החיצוני גדל. זכות היוצרים לכל אלה שמורה כמובן לנתניהו. ועדיין תמיד קיננה בלב המשקיעים התקווה לשינוי ושאוטוטו יפרוץ שלום עולמי.
התוצאה הייתה ניפוח שערי המניות בכלל, ומניות הבנקים והביטוח בפרט. מדד ת"א 35 זינק השבוע בתוך יום מסחר אחד ב־3% - שיא יומי שלא הושג מאז מאי 2020.
גופי חיסכון כמו גמל והשתלמות הניבו בינואר־אוגוסט תשואות חריגות של 8.9%, ובספטמבר תחצה התשואה את ה־9%. הבורסה והתשואות הפנטסטיות עודדו פוליטיקאים, ובראשם שר האוצר סמוטריץ', להשלות את עצמם ואותנו בכך שמצבנו הכלכלי מעולם לא היה טוב יותר. הם פמפמו מסרים שלפיהם משקיעים זרים חוזרים לישראל, ושרק העיתונות הכלכלית בישראל רואה כהרגלה שחורות.
אפילו נתניהו חזר לעצמו, והחל להדהד את המסר שמחירי הדיור התחילו לרדת בזכותו. ובכן, ניתן לקבוע שמחירי הדירות יורדים לא בגלל הממשלה אלא למרות הממשלה. אבל חייבים להרגיע את כולם. למרות התקוות, קשה להאמין שהשלום יפרוץ בתוך ימים אחרים ושחמאס ייעלם מחיינו.
כבר הבנו מזמן שנתניהו ימשיך לגרור רגליים ויפר את התחייבויותיו בהתאם לאינטרסים הפוליטיים שלו, ולעזאזל עם הציפייה של טראמפ לפרס נובל לשלום. לפי המצב הנוכחי, הבורסה טסה השבוע לשום מקום, ונקווה שהטיסה לא תסתיים בנחיתת אונס.
הריבית הגבוהה, שלא ירדה גם השבוע למרות המגמות בעולם, ומכפילי הרווח הגבוהים במיוחד במניות הבנקים והביטוח, ישפיעו לרעה על שוק המניות. הדבר יתבטא בדוחות הכספיים לרבעון השלישי, שנסגרו השבוע.
גם הדוחות הכספיים של חברות האשראי, רשתות השיווק והמזון, המרכזים המסחריים וחברות הנדל"ן - יצביעו על האטה. רכבת ההרים בבורסה מתחילה להתנתק ממאפיינים כלכליים בסיסיים. עם כל הכבוד ליוזמת השלום של טראמפ, ונקווה שתצליח, החגיגות בבורסה הקדימו בהרבה את זמנן.
התרעות פיקוד העורף