ההתפתחות המדינית האחרונה אומנם מהווה גורם מעכב להחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, אך דווקא עם חזרת חטופינו החיים בחג הסוכות, חג שמסמל את האמונה, ההגנה האלוקית מעניקה משמעות מחודשת למאבק על הריבונות. המציאות הגיאו־פוליטית אולי יכולה לעכב מעט את מימוש הריבונות, אך ודאי שהיא לא תמנע את חזון החלת הריבונות על אדמתנו.
חג הסוכות מזכיר לנו כי עם ישראל לא נבנה ממערכות הסכמה בינלאומיות, אלא באחדותו סביב האמונה החלוטה בצדקת הדרך ובנכונותו לעמוד זקוף מול רוחות הזמן. על כן, דווקא בעת הזו, כשממשל טראמפ מפעיל לחצים מדיניים ומוסריים, וכשמבפנים עולים קולות של רפיון שרירים ועייפות, עלינו להמשיך ולזקוף קומתנו ולהתאחד יחדיו להשבת כל החטופים החללים – ומיד להמשיך במלאכת ההשמדה של חמאס.
דברי הנשיא דונלד טראמפ, כי לא יאפשר לישראל לספח בעת הזו את יהודה ושומרון, משקפים מערכת אינטרסים גיאו־פוליטית של מעצמה עולמית המתמרנת בין שיקולים כלכליים, ביטחוניים ודיפלומטיים. ארצות הברית מנהלת קשרים מורכבים עם מדינות המפרץ, ובראשן קטאר, שמארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול במזרח התיכון. קטאר השקיעה בשני העשורים האחרונים למעלה מ־100 מיליארד דולר במימון מוסדות ומכוני מחקר אקדמיים בארצות הברית, שהפכו למצע פורֶה לאירועי אנטישמיות חסרי תקדים.
ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון היא כורח ביטחוני, מוסרי ולאומי. השליטה בגב ההר משמשת חיץ מפני ירי רקטות ומפני חדירות מחבלים לכפר סבא, רעננה, כפר יונה ועפולה. רק לאחרונה נחשפו בסמוך לרמאללה בתי מלאכה לייצור רקטות במטרה לפגוע ביישובי גוש דן. האיומים ביהודה ושומרון הולכים ומתעצמים. ג’יבריל רג’וב, הנחשב לגורם ה"מתון" ברשות הפלסטינית, קרא בגלוי לשחזר את זוועות 7 באוקטובר ביהודה ושומרון, ולהצית מחדש את השטח בפיגועים רחבי היקף. כשמנהיגים כאלה נושאים דברים כאלה, אין מדובר ברטוריקה, אלא בחזון סדור.
ראש הממשלה נתניהו ניצב בפני רגע מבחן קריטי. מימוש הריבונות איננו עוד מהלך מדיני, אלא המפתח ליציבות ביטחונית ולעצמאות לאומית. אם נמשיך להמתין להסכמות מבחוץ, נגלה שכל דחייה מחלישה את אחיזתנו בשטח ומקרבת את האיום ללב המדינה. אך אם נאמץ אסטרטגיה ברורה, נחזק את ההתיישבות, נבנה נוכחות מתמדת ונפעל מתוך אמונה בצדקת דרכנו, נוכל להפוך את האתגר להזדמנות: לחזק את הגבולות, לעגן את הזהות ולבטח את עתידנו.
מאבק הריבונות אינו עוד מאבק על גבולות, אלא מאבק על סלע קיומנו. על השאלה מי אנחנו, ומה תפקידנו ההיסטורי בארץ הזאת. המנהיג שימצמץ ראשון וייכנע לתכתיבי העולם ייגרר לשולי ההיסטוריה, ומי שידע לעמוד בפרץ מול שוחרי רעתנו ייזכר לדורות הבאים כמי שהציב את חומת המגן הלאומית מול אויבים מבחוץ ומול חולשה מבית.
התרעות פיקוד העורף