מטרת האירוע הייתה להצהיר על תמיכה בסיום המלחמה ברצועת עזה, להעניק לגיטימציה רשמית לתוכנית 20 הנקודות של טראמפ ולגבש קואליציה בינלאומית שתוביל למימושה.
התוכנית האמריקאית כוללת הפסקת אש מלאה, נסיגה הדרגתית של ישראל מהרצועה, השבת כל החטופים החיים והחללים, שחרור אלפי אסירים פלסטינים והרחבת הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה.
בהמשך - לפי מתווה מדיני שטרם הושלם - מתוכנן פירוק חמאס מנשקו, פירוז מלא של הרצועה ושיקומה. על פי הערכות שפרסם הבנק העולמי בחודש פברואר, מדובר בעלויות שיקום בהיקף של 53 מיליארד דולר.
יתרה מכך, הוועידה יצרה תקדים של מעורבות בינלאומית אקטיבית בעיצוב המציאות שלאחר המלחמה, תוך הבחנה בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס והתעלמות מסוגיית הריבונות ברצועה.
בכך היא מסמלת נקודת מפנה בתהליך השלום במזה"ת, הטומנת בחובה השלכות גיאופוליטיות מרחיקות לכת. מדובר בהשלכות מהותיות הצפויות להשפיע על עתיד הסכסוך הישראלי־פלסטיני ועל יציבותו של אחד האזורים המסוכסכים ביותר בעולם.
המועצה - שתכלול נציגים מהאו"ם, מהליגה הערבית ומהאיחוד האירופי לצד מומחים מקצועיים בתחומי הביטחון, הכלכלה והתשתיות - תהיה אמונה על מלאכת השיקום והקמת ממשלת טכנוקרטים פלסטינית ברצועה, וכן על קידום הסדר מדיני ארוך טווח לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
חופש הפעולה יוגבל
מנקודת מבט ישראלית אסטרטגית, פרט להקטנת האיומים הפוטנציאליים עליה במידה שהמהלך יצלח, קיים חשש סביר כי חרף הפגיעה החמורה בצמרת הנהגת חמאס, כמו גם ביכולות הצבאיות והשלטוניות שלו, ארגון הטרור - שממשיך לקבל תמיכה וסיוע מסיבי מממשלות דוחא ואנקרה - עלול להמשיך להחזיק בעמדת השפעה משמעותית ברצועה ולהוות איום ביטחוני כלפיה.
כמו כן, מעבר ללחצים שיופעלו על ישראל לפעול בשקיפות עם הקהילה הבינלאומית לטובת יישום ההסכמות החדשות, לרבות ויתורים נוספים בסוגיית הריבונות הפלסטינית והסדרי גבול עתידיים, הקמת "מועצת השלום" צפויה להגביל את חופש הפעולה של ישראל ברצועה, בגדה המערבית ובשאר החזיתות.
היא עלולה לצמצם את יכולתה לקבוע את "סדר היום" מול הפלסטינים ובמיוחד מול חמאס, ובמקביל לבסס את מעמדן האזורי של מצרים, טורקיה וקטאר ותפקידן בביסוס היציבות האזורית.
הקמתו של גוף פיקוח בינלאומי זה מעצבת מחדש את מערך הכוחות במזה"ת ומציבה את ישראל בפני דילמה אסטרטגית. שיתוף פעולה ותמיכה בהסדר המדיני עשויים לשפר את מעמדה הבינלאומי, לנטרל את הביקורת כלפיה ולהחליש את תהליך הדה־לגיטימציה שהלכו והתחזקו בעיקר לאחרונה.
מעורבותה במנגנוני הפיקוח ובהסכמים הבינלאומיים החדשים צפויה להחזיר את האמון בה והלגיטימציה המדינית שלה, לחזק את קשריה ושותפותיה האסטרטגיות, בין השאר, במסגרת הרחבת הסכמי הנורמליזציה והצטרפותן הפוטנציאלית של סעודיה ואינדונזיה להסכמי אברהם.
לעומת זאת, התנגדות או נסיגה מהתהליך - בייחוד לאחר ביקורו המתוקשר של הנשיא טראמפ בישראל כאמור, וההסכמות שהושגו בפסגת שארם - עלולות לפגוע קשות במעמדה הבינלאומי, להחריף את הביקורת הציבורית והפוליטית כלפיה ולהעמיק את בידודה המדיני.
כמו כן, סירוב לשתף פעולה או אי־הבנות במשא ומתן עלולים להגביל את יכולתה של ישראל להשפיע על התוויית הפתרון המדיני ברצועה, להביא לחידוש הלחימה שם ולסכן את היציבות לאורך גבולותיה. כל אלה עלולים לפגוע ביחסיה עם מדינות נוספות באזור, כגון מצרים וירדן, כמו גם בקשריה הביטחוניים והכלכליים עם נסיכויות המפרץ, בהובלת איחוד האמירויות ובחריין.
נוסף על כך, הם עלולים להגדיל את משקלם היחסי של "מנופי הלחץ" של טורקיה וקטאר, ולחזק את כוחו של הציר האנטי־ישראלי שאותו הן מובילות ברחבי המזה"ת. זאת בעיקר על רקע היחלשות איראן וציר ההתנגדות.
המשקיעים יגיבו בחיוב
בראייה אסטרטגית רחבה, כבר עתה ניכר כי חרף היעדרות ישראל מפסגת שארם, מעמדה האסטרטגי והכלכלי נותר איתן וחיוני לעיצוב פני האזור. המציאות החדשה שנרקמת, שבה ארה"ב - אדריכלית השלום - מכתיבה את סדר היום המדיני, הביטחוני והכלכלי, ומובילה מהלכים אסטרטגיים לשינוי פני רצועת עזה והמזה"ת כולו - מהווה תפנית גיאופוליטית משמעותית.
המעבר ממעגלי לחימה ועימותים צבאיים למסלול של מו"מ ומדיניות פרגמטית־שלומנית, צפוי להניב תועלת כלכלית רבה למשק הישראלי. במקביל, התחזקות מעמדן של מדינות ערב וטורקיה, לצד ירידה ניכרת בהשפעתה האזורית של איראן, עשויות להרחיב את ההזדמנויות העסקיות ולבסס את השותפויות האזוריות.
תחזיות עדכניות של ה־OECD מצביעות על תמ"ג ישראלי בהיקף של 583.36 מיליארד דולר עם שיעור צמיחה של 3.1% - נתונים המעידים על עמידות וחוסן כלכלי גם בעיצומו של משבר ביטחוני.
סיום המלחמה ברצועה וקידומו של תהליך הדה־מיליטריזציה באזור צפויים לעודד זרם משמעותי של השקעות זרות, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה, הבנייה, התשתיות והאנרגיה בישראל.
משקיעים יגיבו בחיוב לשיפור המצב הביטחוני - אם אכן יופסקו הסכסוכים מול חמאס ואיראן ויוסר האיום החות'י - מה שישפיע לטובה גם על דירוג האשראי של ישראל.
צמצום ההוצאות הביטחוניות והחזרת עשרות אלפי חיילי מילואים לשוק העבודה צפויים להגביר את הפריון ולתרום לבלימת האינפלציה. בנוסף, על פי הערכות שונות, התקדמות לקראת הסדר מדיני בין ישראל להנהגה הפלסטינית עשויה להוביל לצמיחה שנתית של 4.6%.
בתוך כך, הדינמיקה האזורית החדשה עשויה להוביל לפתיחת מסדרונות סחר ויצוא חדשים, לצד קידום שותפויות כלכליות וטכנולוגיות בינלאומיות - באמצעות חיבור נתיבי תעבורה ואנרגיה, קידום קרנות הון סעודיות, אמירותיות ואמריקאיות, פיתוח פרויקטים העוסקים בתשתיות ולוגיסטיקה והקמת אזורי תעשייה משותפים.
מהלכים אלה יסייעו למדינות האזור, בדגש על נסיכויות המפרץ, בשיקום עזה, תוך חיזוק וגיוון הכלכלות שלהן. שיקום ביטחוני, ייצוב הכלכלה, אינטגרציה עסקית ונורמליזציה מדינית - הם אבני יסוד החיוניות לחוסנה הכלכלי של ישראל.
בטווח הארוך הם יאפשרו לה לקדם יוזמות שלום פוטנציאליות נוספות עם סוריה ולבנון, לבסס את מעמדה והשפעתה האזורית, ולהתייצב כשחקנית טכנולוגית מובילה בזירה הבינלאומית.
אין ספק אפוא שבמזרח תיכון משתנה, שבו כל הזדמנות טומנת בחובה גם סיכון, ממשלת ישראל ניצבת בפני רגעי הכרעה הרי גורל. רגעים קריטיים שעשויים להפוך את אתגרי הביטחון למנועי צמיחה ושגשוג אזוריים.
התרעות פיקוד העורף