מבוא: החזית הפנימית, שדה הקרב האמיתי
האיום הגדול ביותר על ביטחונה של ישראל איננו מעבר לגבולותיה, אלא בתוכה. אנחנו ראויים להבין אמת זו: קיומה של ישראל תלוי לא רק בעוצמת צבאה, אלא באחדותה ובכוחה המוסרי של החברה. אומה מפולגת לא תוכל לעמוד; אומה מאוחדת, איש לא יוכל להכניע.
1. אנחנו ראויים לחלום שבנה את הארץ
"נולדתי בכפר קטן בדרום הארץ… גדלתי בקיבוץ גלאון, שם הוטבעו בי ערכי העבודה, הנתינה, האחריות והאהבה לארץ". לא נולדנו לייאוש. נולדנו מאדמת הארץ הזאת, מן השדות, בתי המלאכה ושדות הקרב שבהם נשים וגברים האמינו כי לשרת את הארץ זו שליחות. אנחנו, העם ומדינת ישראל, גוף אחד ונשמה אחת.
אנחנו ראויים לחלום שבנה את המדינה הזאת, ראויים להיות עם החי על יסודות של עבודה, אמת, ענווה ואחדות. ישראל תתקיים לא רק מפני שאויביה ייראו ממנה, אלא מפני שהיא ראויה להתקיים, מפני שכוחה המוסרי ישוב להיות גדול מכוחה הצבאי.
2. אנחנו ראויים למנהיגים שרואים בני אדם
"המפקד צריך לראות את החייל לפני שהוא רואה את המשימה". "המנהיגות היא קודם כול אחריות מוסרית". אנחנו ראויים למנהיגות המגלמת אומץ ואמת. מנהיג אמיתי איננו חסין מפחד, הוא אדם האוחז באמת גם כשהוא פוחד.
אנחנו ראויים למנהיגים המביטים בעיני אזרחיהם, שמקשיבים, שמחנכים, שלוקחים אחריות במקום להטיל אותה על אחרים. הדור הבא של מנהיגי ישראל חייב לצמוח מתוכה, מן הבתים, מבתי הספר ומהבסיסים שבהם האחריות עוד קדושה. אנחנו ראויים למנהיגות שאינה מפחדת מן המצפון, שאומרת אמת גם כשכואב, ועומדת זקופה גם כשהאדמה רועדת.
3. אנחנו ראויים לצבא שישקף את נשמת האומה
"אין משמעות לנשק חדיש ללא רוח לוחמים ומשמעת מבצעית ומקצועית". "כוחו של הצבא הוא השתקפות של הכוח המוסרי של העם". אנחנו ראויים לצבא העם, לא לצבא פוליטי. אנחנו ראויים לחיילים ולמפקדים המונחים על־ידי ערכים, לא על־ידי אינטרסים. אנחנו ראויים לצבא שיזכור את שליחותו: להגן לא רק על גופה של ישראל, אלא גם על נשמתה. כאשר הלוחמים יאמינו במפקדים, והמפקדים יאמינו בלוחמים, עוצמתה של ישראל לא תישען על מילים, אלא על רוח.
4. אנחנו ראויים לאחריות, לא לפחד
"כל חיי חיפשתי אמת, לא תירוצים". "האויב האמיתי של עם ישראל הוא השאננות". אנחנו ראויים למדינה שמחליפה פחד בתחושת שליחות. כל ישראלי, חייל, מורה, הורה ואזרח, חייב להיות שומר על עתיד משותף. לקחת אחריות זו לא עונש, זו הצורה הגבוהה ביותר של אהבה לארץ הזאת. כשנפעל באמת ובאומץ, בלי תירוצים ובלי ציניות, נכבד את הדורות שבנו את הארץ בעמל, בזיעה ובדם. אנחנו ראויים להם.
5. אנחנו ראויים לאחדות שאי אפשר לשבור
אנחנו עם אחד ובו קולות רבים, אך גורל אחד לנו. אנחנו ראויים לאחדות שאינה נובעת מסיסמאות אלא מסולידריות; לא מפחד מהאויב, אלא מתוך אמונה זה בזה. זהו הכוח שאיש בעולם לא יוכל לשבור.
6. אנחנו ראויים לאמונו של הדור הבא
"האחריות לחיי הדור הבא של הלוחמים היא המצפן שלי". ילדינו ראויים למדינה שמנהיגיה דוברים אמת, שמוסדותיה משרתים את העם, ושהעם והמדינה משרתים זה את זה. אנחנו, העם והמדינה גם יחד, ראויים לאמונם אם נדע לשוב ולהיות האומה שייעדנו לעצמנו להיות.
7. אנחנו ראויים לחיות על פי ערכים אלה
לצד מנהיגות, אחריות וציונות, כל אזרח, מפקד וחייל חייב לחיות לאור הערכים הללו: דוגמה אישית, מצוינות מקצועית, אמינות, נחישות ודבקות במשימה, אחריות, יוזמה, ערבות הדדית, רעות, אחווה ואמונה בצדקת הדרך, הכוללת אהבת המולדת וההבנה כי אין לנו מדינה אחרת. ערכים אלה אינם רעיונות מופשטים, אלה אותם כוחות שהחזיקו לוחמים תחת אש. אותו חוזה של אחווה, אמת ואמונה צריך כעת לבנות מחדש את המדינה.
האמת, היושרה והשקיפות הן השריון של הממשל הטוב, אותה גבורה מוסרית שמגינה על המדינה בשדה הקרב, חייבת להגן עליה גם במוסדותיה.
8. אנחנו ראויים להתחדשות ,יחד
חתימה: כי אנחנו עדיין ראויים
אנחנו ראויים לעתיד שבו ישראלים יראו זה בזה שותפים, לא יריבים; שבו השירות, ולא הציניות, יהיה שפתנו המשותפת. אנחנו ראויים, וישראל ראויה, להיות האומה המאמינה, המתאחדת, והעומדת איתנה. כי אנחנו עדיין ראויים, ותמיד נהיה.
התרעות פיקוד העורף