כעת אנחנו עדים להתרחקות של הודו מהרוסים והידוק הקשרים עם ארה"ב, ורוסיה עלולה לאבד את מקור ההכנסה המשמעותי שלה. בפברואר 2020 שתי המדינות היו אמורות לחתום על הסכם שיתוף פעולה כלכלי ארוך טווח שאמור היה לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהן, אך הדבר לא יצא לפועל.
סין, הודו וטורקיה הן קניניות הגדולות ביותר של נפט רוסי שבעבר זרם לאיחוד האירופי ולפני שלוש שנים שינה כיוון מזרחה. נכון להיום, לאחר השינוי הגיאו-פוליטי של שלוש שנים, סין הפכה להיות הצרכנית מספר 1 בסך הכל של אנרגיה רוסית, והיא רוכשת את הנפט, הגז והפחם הרוסיים בשווי של כ-219.5 מיליארד דולרים, אחריה יש את הודו עם הרכישות בסך 133.4 מיליארד דולרים וטורקיה עם 90.3 מיליארד דולרים בשנה.
כעת, הודו היא מדינה שמבצעת רכישות משמעותיות של הנפט הרוסי (כיום היא מייבאת כ-1.6 מיליון חביות ביום), למרות שלפני הפלישה לאוקראינה היא לא נהגה לייבא כל כך הרבה מהנוזל השחור מרוסיה. בשבוע שעבר, באופן חסר תקדים, נשיא ארה"ב הטיל סנקציות מקיפות על ענקיות הנפט הרוסיות "רוסנפט" (Rosneft) ו"לוקאויל" (Lukoil), צעד שנועד להקשות מאוד על הודו להמשיך לקיים קשרי מסחר עמן מבלי להסתכן בסנקציות משניות.
טראמפ מעוניין להחליש את השותפות בין רוסיה להודו הזאת בתקווה שלפוטין יהיה פחות כסף למימון של המלחמה. למרות מכירות הנפט הרוסי להודו והייצוא של מוצרי אנרגיה לסין, לא ההודים ולא הסינים, סיפקו מענה לרוב קשייה הכלכליים של רוסיה, כמו הצורך הגובר בתשתיות מלחמתיות. ההודים והסינים מנצלים את הסיטואציה של מלחמה ומקבלים את מוצרי האנרגיה הרוסיים עם הנחות ענקיות.
רוסיה, המבזבזת כ-40% מהתקציב שלה על הצרכים הבטחוניים, נהגה למכור את מוצרי האנרגיה להודים ולסינים במלחירים שהם מתחת למחירי השוק על מנת לסגור את החורים בתקציב. בעקבות הסנקציות המוטלות על רוסיה אין לקרמלין חלופה של ממש, והסינים וההודים מצידם מנצלים את המצב הזה כדי להשיג הנחות ניכרות מרוסיה.
בזכות זה שחברות רוסיות נכנסו להודו בשלשות שנות המלחמה - רוסיה כלל לא סבלה מהטלת הסנקציות הכלכליות עליה מצד המערב, והסינים וההודים הרחיבו את השפעתם ברוסיה שהפכה להיות תלויה בהם. טראמם מאשים את האירופאים על כך שלא פתחו מנגנוני האכיפה של הסנקציות שאפשרו את ההזרמה של ההון מאסיה לקופת המלחמה הרוסית.
ההודים, שרחוקים פיזית ומנטלית מהמלחמה באוקראינה, טוענים כי רכישת הנפט הרוסי היא החלטה כלכלית טהורה שנועדה להגן על האינטרסים של הצרכן ההודי ולשמור על יציבות מחירי האנרגיה ואספקה בטוחה, והיא תמשיך לפעול כך כל עוד הן כדאיות כלכלית.
בנוסף יש קולות בהודו שטוענים כי הלחצים של טראמפ פוגעים בריבונות מכיוון שהודו היא כבר לא מדינה עצמאית שבוחרת ממי לקנות את מוצרי האנרגיה לפי השיקולים של בטחון לאומי.
טראמפ הצהיר על הטלת מכסים גבוהים (עד 50%) על סחורות הודיות כעונש על המשך רכישת הנפט הרוסי וכעת בהודו מנסים לחשב האם כדאי לההמשיך להנות מההנחות הגדולות על הנפט הרוסי ולשלם את "הקנס של טראמפ" או למצוא ספקי אנרגיה חדשים בעולם. המעבר לספקי אנרגיה חדשים הוא לא פשוט בפני עצמו מכיוון שהוא דורש שינויים והתאמות בתשתיות.
לאחר ההכרזות הארחונות של טראמפ בנושא הנפט הרוסי שמגיע להודו, הפרשנים טוענים כי זרימת הנפט הגולמי הרוסי להודו תספוג מכה ובתי הזיקוק ההודיים עלולים לספוג מכה קשה. בניו-דלהי מתחילים להבין שעליהם להתחיל לוותר על ההנחות הגדולות שהוצעו בעבר על ידי היצואנים הרוסים וצריך לחפש שווקים חדשים.
התרעות פיקוד העורף