שנתיים של מלחמה הרחיקו אותנו מבעיות “שגרתיות” כבעיות חינוך וחברה, אבל לעובדות הבאות כדאי להתייחס בדחיפות. 40 אלף ילדים יכולים עקרונית להיכנס ל”מעונות סמל”, מעונות יום ומשפחתונים לגילי 0־3, המוכרים ומפוקחים בידי משרד הרווחה, אבל המעונות אינם יכולים לקלוט אותם בשל מצוקת כוח אדם גדולה. לפי הערכות, חסרות כיום במערכת כ־3,000 מטפלות. על פי דוח המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך "אורנים", 518 מעונות יום נסגרו בשנה שעברה כשהסיבה המרכזית לכך היא המחסור במטפלות
עובדה נוספת: מחנכת־מטפלת שעובדת עם ילדים בגילים אלה מרוויחה משמעותית פחות מסייעת בגני הילדים שנמצאים תחת פיקוח. מצד שני, היא עובדת יותר שעות ביום, נדרשת לעבוד גם בקיץ, ועבודתה פיזית יותר, בשל הצורך להרים ילדים על הידיים. ועובדה מצערת שלישית: סקר שנערך לאחרונה מגלה כי 63% מהמילואימניקים מתקשים לחזור למקומות העבודה שלהם, ורבים מהם נדרשים למצוא מקומות עבודה חדשים. המילואימניקים ומשפחותיהם זקוקים מאוד למסגרות חינוך מסובסדות לילדיהם, עד שישובו אל מעגל העבודה.
המצב הנוכחי בחינוך לילדים בגילי 0־3 צריך להטריד את כולנו. דוח מרכז טאוב לשנת 2024 מגלה כי ישראל משקיעה בחינוך לגיל הרך פחות ממחצית מהממוצע במדינות ה־OECD וכי הצפיפות בגני הילדים בארץ היא מהגבוהות בעולם. התחום מתנהל כיום תחת פיצול מערכתי בין משרדי הממשלה – חינוך, רווחה, עבודה ובריאות – ללא גוף מתכלל אחד. התוצאה: עתיד ילדי ישראל נפגע. עשרות אלפי ילדים נמצאים בבתים ולא זוכים לקבל חינוך וללמוד שפה ואוריינות. הורים נדרשים לשלם סכומים אסטרונומיים עבור חינוך פרטי ובלתי מפוקח. המדינה, שבנתה הכשרות מצוינות, מוצאת עצמה מול מחסור בכוח אדם להכשרה. זהו המצב כבר שנים.
הפתרון המתבקש פשוט: יש להצמיד את שכר המחנכות־מטפלות במעונות הגיל הרך לשכר הסייעות בגני הילדים. יש לתת לילדינו כוח אדם איכותי שמקבל שכר המותאם לעבודתו. בעניין זה אין קואליציה ואין אופוזיציה. ארגונים שונים, מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית בישראל, פועלים יחד שנים כדי לתקן את המעוות. בעזרת פעילות זו, אושרה כבר בקיץ 2024 בקריאה מוקדמת הצעת חוק להקמת הרשות הלאומית לגיל הרך. בבסיס ההצעה, הקמת מסגרת ממלכתית אחת שתעסוק בתחום: ברישוי, בהכשרות, בתקנים, בפיקוח ובמדיניות לאומית ארוכת טווח.
זוהי שנת מבחן. הגיע הזמן להכיר בכך שהחינוך לגיל הרך אינו הבעיה של ההורים, אלא משימה לאומית. אם נדחה שוב את ההשקעה בילדות המוקדמת, נמשיך לשלם את המחיר החברתי, הכלכלי והאנושי עוד עשורים קדימה.
התרעות פיקוד העורף