הכדורים שנורו במוצאי אותה שבת בכיכר מלכי ישראל לפני 30 שנה לא רק פילחו את ליבו של רה"מ המנוח – הם היו יריית הפתיחה בתהליך ההתפרקות שלנו כחברה. השסע שהפך לתהום בין חלקי החברה הישראלית הוא כבר מזמן לא בין דעות שונות או הזדהות שבטית – הוא מחלוקת על עובדות היסוד. בהיעדר הסכמה על העובדות – אין שום סיכוי לקיים שיח ציבורי, לא כל שכן פיוס.
אולי על דבר אחד יסכימו כל הצדדים: רק במעשים שכבר הודתה בהם, חוללה הפצ"רית נזק אדיר למעמדן של רשויות החוק בישראל. איש לא מקל ראש במעשיה, אבל יש מי שעולצים על הנזק הזה ומשתוקקים להעצים אותו, ויש מי שרואים בו בכייה לדורות.
"חטאה" של תומר־ירושלמי היה שהעזה לחקור ולהגיש כתבי אישום בפרשה הזאת. חטאיה האמיתיים התחילו מאוחר יותר. גם לנוכח גל ההסתה שהחל נגדה וההתפרצות האלימה של נבחרי ציבור לבסיס צה"ל – לא הייתה לה שום סיבה להדליף את הסרטון במחשכים.
אומר מיד שהדלפות הן לא דבר מגונה בעיניי, והן מטה לחמי כעיתונאי. הן כלי הכרחי בחשיפת האמת כאשר כוחות גדולים מנסים להסתיר אותה. אבל במקרה הזה עמדה לפצ"רית הזכות לפרסם את הסרטון ברשות ובסמכות. כמי שעומדת בראש סמכות החקירה והאכיפה בצה"ל - החוק מתיר לה לעשות זאת.
מרגע שבחרה לפרסם את הסרטון בסתר – החלה מסכת ההסתבכויות שלה. כמו רכב שנקלע לחול טובעני, בכל פעם שניסתה להיחלץ מהמעשה – הלכה והתחפרה עמוק יותר. מסכת ההסתרה והשקרים שלה פגעה קשות במוסד הפרקליטות הצבאית, שהוא שכבת המגן של לוחמי צה"ל.
הסתבך עם מיאמי
למחרת, ביום שני השבוע, כשפגש את שר הביטחון, דחק בו הרמטכ"ל להיפגש ולקבל החלטה מהירה. ביום שלישי נעתקה נשימתו כשנודע לו ששר הביטחון כבר הודיע על המינוי מבלי לעדכן אותו. השר ישראל כ"ץ לא יכול היה להתאפק מלנצל עוד הזדמנות להתעמר ברמטכ"ל.
בהודעתו, שכלל אינה מזכירה את הרמטכ"ל, גם אותת לפצ"ר החדש שהוא חייב לו, לכ"ץ, את המינוי. אחרי שהתעשת, מחל רא"ל אייל זמיר על כבודו והוציא הודעה שמברכת על המינוי ומזכירה כי אופיר היה המועמד המומלץ שלו.
עונשו של הטרול בא במהרה: כ"ץ שכח להיוועץ עם הסמכות הבכירה לענייני מינויים במרפסת במיאמי, ופתאום נודע לו שהפצ"ר החדש נשם אוויר בקרבת השיקוץ גלי בהרב מיארה, והוא בוגר תוכנית המנהלים של קרן וקסנר, המשוקצת לא פחות (גילוי נאות: גם אני מבוגרי הקרן).
מערכת השופרות נכנסה לפעולה והחלה לזעוק, וכ"ץ זומן לתת הסברים מול רה"מ ונאלץ גם לתת הסבר מתפתל בקבוצת הוואטסאפ של הליכודניקים. הוא לא היסס לעשות עוול לפצ"ר החדש ומיהר לצבוע אותו בצבעים פוליטיים: "אופיר הוא איש דתי לאומי, ומי שעמד על זכותו של הדרג המדיני לקבל החלטות גם בניגוד לעמדת הפקידות", הכתים.
עם ברכת הדרך המפוקפקת הזאת, מתחיל הפצ"ר החדש את מה שהוא כנראה האתגר הגדול בחייו. הוא צריך לשקם מוסד מרוסק שאיבד את אמינותו הציבורית, ולהחזיר את יכולתו לאכוף חוק בצה"ל, כדי שישראל ומשרתיה לא יוכתמו כולם כפושעי מלחמה.
השנה שנותרה עד מועד הבחירות הבא החלה בשבוע שבו הסתערו בחמת זעם שרי ונבחרי הליכוד על המעוזים העצמאיים האחרונים בציבוריות הישראלית: מערכת אכיפת החוק, התקשורת וצה"ל. אלה שלושת המעוזים שעדיין לא הוכפפו כליל למרותם.
על כישוריו המשפטיים אין מחלוקת: התמחה בבית המשפט העליון, בעל תואר שני מאוניברסיטת הרווארד, עם ניסיון עשיר בפרקטיקה במשרדים גדולים בארה"ב ובישראל. בנוסף, אופיר הוא בעל ניסיון קרבי כלוחם וקצין בסדיר ובמילואים. בימים הקרובים יצטרך לבחור אם יהיה משרת שתכליתו לאפשר, או מי שגם יודע לנהל קרב בלימה.
התרעות פיקוד העורף