ההישג המרשים של ישראל מסתכם במניעת חורבנה המוחלט. וכן, היינו קרובים לשם ב-7 באוקטובר. שילוב קטלני יותר בין מתקפת חמאס לבין מהלומה מקבילה מצד חיזבאללה ואיראן היה עלול להכריע את ישראל כמערכת. זה לא קרה בגלל שני גורמים. האחד, הססנות היריבים וחוסר התיאום האופרטיבי ביניהם שמנע התנפלות בו זמנית מדרום, צפון ומזרח על ישראל; והשני, הוא התאוששות מהירה של ישראל, לא רק צבאית אלא גם קוגניטיבית ומדינית.
כך, ההחלטה הנכונה על מהלך מהיר לטיהור עוטף הדרום, לצד ההחלטה על אי-פתיחת חזית שנייה מקבילה בצפון מול חיזבאללה, לצד היכולת לגייס את קיר הברזל האמריקני (ה-don't המפורסם של ביידן) מנעה מפלה ענקית, התמוטטות וחורבן, והביאה להתייצבות צבאית, מה שאפשר בתהליך הדרגתי להעתיק את הלחימה לשטח היריבים, כל אחד בתורו.
בנקודה הזו של הדיון בתכלית האסטרטגית שעמדה לנגד עיני יריבי ישראל ב-7 אוקטובר ועוד לפני כן, מתחיל "הניצחון" הישראלי להתגמד ולהצטמצם ל"הישג", שכן תמונת המציאות האסטרטגית במזרח התיכון היא בעייתית מבחינת ישראל. ארה"ב מנסה לחבר את המזרח התיכון מחדש לרעיון השלום הכלכלי כאילו אירועי ה-7 באוקטובר לא היו מעולם.
ואולם, שום דבר באמת לא חוזר לקדמותו. לאחר שנתיים של מלחמה מתקיימים במזרח התיכון שני כוחות: 'האידיאולוגיים המובהקים' כמו איראן, חמא"ס וחיזבאללה שמבקשים לקעקע את מיזם השלום הכלכלי, ו'האידיאולוגים המוסווים' כמו קטר, תורכיה וסעודיה שמשתמשים בכסות האסטרטגית האמריקנית כדי לקדם אג'נדות שבאות מעולם התוכן האידיאולוגי.
מכאן שהמלחמה לא ממש שינתה בערכים מוחלטים את המזרח התיכון. המהלומה שחטפו 'האידיאולוגים המובהקים' לא הכריעה אותם. שבירת הציר השיעי לא מוטטה אותו לחלוטין וחמור מכך - האידיאולוגיה המזרח התיכונית נובטת מחדש על מצע "השלום" הכלכלי וישראל מסובכת ומבודדת בעולם מערבי שמתמסר מצד אחד, לפרוגרס שמשתף פעולה עם 'האידיאולוגים המובהקים' של המזרח, ומצד שני לתועלתנים של "השלום הכלכלי" שמשתפים פעולה עם 'האידיאולוגים המוסווים' של אותה שכונה.
מנקודת מבט זו, סינואר שהה אבן הפינה הרעיונית באירועי השנים האחרונות במזרח התיכון, אמנם כבר אינו בין החיים, אבל רוחו עדיין מרחפת על המזרח התיכון ובהסתכלות רטרוספקטיבית, לצערנו, הוא עשוי לרשום לעצמו כהישג את השינוי שחולל בפרדיגמת השלום הכלכלית במזרח התיכון, ובעיקר את חזרת האידיאולוגיה שהופכת מגדיר מרכזי של האזור ובמסגרת זו - את התחייה בכוחם של האידיאולוגים המוסווים הנמנים עם הציר הסוני של האזור ולא כל שכן את שובה של שאלת פלסטין לבימת האזור ולמעשה העולם כולו.
התרעות פיקוד העורף