השבוע אישרה הכנסת בקריאה שלישית את חוק המזונות בבית הדין הרבני – חוק משמעותי שמשנה מן היסוד את חלוקת הסמכויות בין הערכאות השונות בישראל. החקיקה מגיעה זמן קצר לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון, שקבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעות מזונות ילדים כאשר אחד מבני הזוג מתנגד לכך. כעת, בפעם הראשונה, המחוקק מעניק לבתי הדין סמכות מפורשת לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמה הדדית – מהלך שמטלטל את תחום דיני המשפחה.
עד כה, תביעות מזונות ילדים כמעט תמיד התבררו בבית המשפט לענייני משפחה. ניסיון להעבירן לבית הדין הרבני היה אפשרי בהגשת תביעה "כרוכה", שאושרה רק אם שני הצדדים הסכימו לכך. פסיקת העליון מהחודשים האחרונים אף חידדה את הגבול ומנעה הרחבה של סמכות בתי הדין.
החוק החדש משנה את נקודת המוצא: בתי הדין הרבניים הופכים לערכאה בעלת סמכות מקבילה וכעת הורים רבים ימצאו עצמם מול בחירה מחודשת בערכאה, כשכל אחת מיישמת תפיסות משפטיות שונות מהותית. מה שמטריד כרגע הוא מה יקרה עם התביעות שכבר פתוחות. זהו לב העניין, והסוגייה שכבר מעסיקה כל עורך דין בתחום.
תביעות שכבר התקיימו בהן פעולות מהותיות בבית המשפט לענייני משפחה צפויות להמשיך להתברר שם. מערכת המשפט תעדיף יציבות והגנה על הילד, ולא תעביר תיקים בשל שינוי חקיקה בלבד. מנגד, תיקים בראשית דרכם – למשל, לאחר פתיחת יישוב סכסוך בלבד - יקבלו “הזדמנות בחירה” מחודשת: כל צד יוכל לנסות למשוך את ההליך לערכאה המועדפת עליו, מה שעלול להצית גל חדש של "מרוץ סמכויות" בין בתי משפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים. כלומר, הדבר יהיה תלוי בבחירתו של מי שיגיש ראשון את תביעת הגירושין/יישוב סכסוך.
באשר לתביעות שהוגשו בעבר לבית הדין הרבני ונדחו מחוסר סמכות, כי אחד מבני הזוג התנגד, בתי הדין צפויים לראות עליה משמעותית בהגשות חדשות, אם טרם נידונו. מקרים שבהם התביעה טרם הוכרעה בשאלת סמכות בית הדין הרבני, יהיו כר פורה לטענות חדשות מצד הצדדים, ויידרשו הכרעות נקודתיות.
ההורים יעמדו כעת מול מערכת מורכבת יותר: שתי ערכאות בעלות סמכות, שתי תפיסות משפטיות שונות, ושתי תוצאות פוטנציאליות שונות בתכלית. השינוי יוצר הזדמנויות מחד, אך גם חוסר ודאות מאידך. עד שהפסיקה תתייצב יידרש כל הורה לקבל ייעוץ משפטי מדויק כדי להבין את ההשלכות האפשריות של בחירת הערכאה: בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני.
התרעות פיקוד העורף