תגידו, זוכרים את הימים הטובים? אלו שבהם חברת טכנולוגיה הייתה צריכה רק לפתוח את הדלת, והכסף היה נכנס לבד? זה היה מודל רזה. בנו תוכנה פעם אחת, מכרו אותה למיליון איש, וההוצאות? שואפות לאפס. החברות הללו היו כמו בנקים, מלאות במזומנים שרק חיפשו איפה לחנות. אז יש לי חדשות בשבילכם, המסיבה הזו נגמרה. עכשיו הגיע שלב שטיפת הכלים.
אנחנו נמצאים בצומת מסוכן. מצד אחד, מניות הטכנולוגיה תופסות נתח עצום מהמדדים (יותר מ-32% מה-S&P 500), אבל הרווחים שלהן לא מדביקים את הקצב. נוצר פער, ופערים בשוק ההון, כמו בטבע, נוטים להיסגר לפעמים בבום.
אז מה עושים? בורחים למזומן? ממש לא. פשוט מפסיקים לקנות את כל "המדד" ומתחילים להיות סלקטיביים. במקום להמר על מי ימכור הכי הרבה, חפשו את מי שמייצר לעצמו את הכלים.
כאן אני רוצה לתת דוגמה ולדבר על אלפאבית (גוגל). בזמן שכולם מסתכלים על הטירוף סביב אנבידיה, גוגל עשתה מהלך שקט ומבריק. היא החברה היחידה כמעט שלא תלויה ב"מס" שגובה אנבידיה על השבבים שלה. גוגל מפתחת ומייצרת לעצמה את המעבדים (ה-TPU) כבר עשור.
למה זה חשוב לכיס שלכם? פשוט מאוד. כשגוגל מפעילה את המודלים שלה, זה עולה לה בערך שליש ממה שזה עולה למתחרות כמו OpenAI או מיקרוסופט. בעולם שבו העלויות מזנקות, מי שיכול לייצר בזול מנצח. זה "חפיר כלכלי" קלאסי.
וזה לא נגמר שם. המודל החדש שלהם, Gemini 3, מתחיל לתת פייט רציני ואפילו לעקוף את המתחרים ביכולות מסוימות, ויוטיוב? היא הופכת ממסך וידאו פסיבי למפלצת יצירה של בינה מלאכותית, שמייצרת הכנסות יש מאין.
חברים, ימי ה"כסף הקל" שבהם כל מניה טכנולוגית טסה לשמיים כנראה מאחורינו. אנחנו נכנסים לעידן של "בררנות". הגאות לא תרים יותר את כל הסירות; היא תטביע את אלו שיש להן חורים בתזרים המזומנים.
אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על תיק ההשקעות שלכם, תשאלו את עצמכם: האם אני מחזיק בחברות ששורפות כסף כדי להישאר במשחק, או בחברות שיש להן את הכלים לנצח בו? במקרה של גוגל, נראה שיש לה גם את הפטיש, גם את המסמרים, וגם את וורן באפט עם קסדה בצד.
התרעות פיקוד העורף