על חני נחמיאס, חנוכה והפקקים שהתגעגענו אליהם | דניאל רוט אבנרי

המילים שמיד תקראו פה נראו עד לפני כמה חודשים כמדע בדיוני. את חג האור אנחנו חוגגים בימים אלה, מדליקים נר אחר נר, ויש משהו בחג הזה שהוא שונה מימי החנוכה שקדמו לו. אנחנו שונים. ארשה לעצמי לדבר הפעם בשמם של רבים, ברשותכם, אך להערכתי אין מישהו שלא הסתובב השבוע במדינה שלנו והרגיש לרגע אחד שיש תחושה של חזרה לשגרה, של חזרה לחיים.

גם הטיסות לישראל מצליחות לצבור תאוצה בחזרה. מי שצעד על חוף הים בתל אביב כבר היה יכול לשמוע בה את הצרפתית, שמבשרת על התיירים הנאמנים שבחרו להגיע לכאן דווקא בחורף ועל אף הסמיכות למלחמה. הפסטיגל הוא סמל למרצ'נדייז חנוכאי ומסורת עתיקה, והשנה הפרצופים של ההורים בו מלאי טרדה, בעיקר בשל הרצון לרצות את הילדודס - שהיום הם כבר נוער מגיל 7 בערך - ולא בגלל טרדה ממה שקורה בשדה הקרב.

והפקקים המטורפים, הצרחות בכבישים, ההווי החדש הזה בין אנשים עם מכוניות חשמליות, שמחפשים בכל מאודם עמדות טעינה שבאמת מטעינות.

ובתוך הקרייסס הזה זוכים להכיר ישראלים אחרים. וכאמרתי הידועה: כשישראלי מתלונן עם ישראלי זר, הוא זוכה לחבר. השבוע פצחתי בשיחה אלגנטית עם איזה ג'נטלמן בכביש, בפקק, הוא התעניין מאוד בשלומה של אמא שלי, החמיא למין הנשי, ליכולת הנהיגה שלי, ובעיקרון נתן לי להרגיש שוב כמה קלאס יש פה על הכבישים. אפרופו אמא שלי, חייכתי לעצמי - מי שהבטחתי לה שאספור עד 100 לפני שאני עונה ולא עד 10, כי לפעמים באמת קשה לי לספור עד 2, כמו מרבית הישראלים.

כמה התגעגענו לתקופה הזו שיש בינינו זעם על הפקקים, דאגה שנאחר להדלקת נר - והיה נראה השבוע, ולא רק בזכות הניצחון של הפועל, שהאור באמת נדלק פה מחדש. שיהיה לנו חג שמח, מי ייתן שיאיר את דרכנו.

ספר הספרים

השבוע אתגרתי את עצמי בלימוד רב על ספר הספרים הודות להנחיית חידון התנ"ך למבוגרים (כן, יש דבר כזה). אני מודה שהבחירה בי כמנחת האירוע הפתיעה אותי מאוד. אני אישה, חילונית, והפעם האחרונה שקראתי ספר תורה הייתה ביסודי. אך נעניתי לאתגר, שיש בו לימוד עומק שהוא הרבה מעבר לשינון, וזכיתי להיחשף לעולם חדש שרחוק מאוד מהדרך שבה גדלתי.

וזה בדיוק העניין שחשוב לי להביא בפניכם. לצערי הרב, בעלי אינטרסים מובהקים, שמגיעים מצד פוליטי מובהק, מפמפמים לציבור הישראלי בתוך השכל, דרך עיתונאים בעלי השפעה גדולה וחשיבות עצמית עוד יותר גדולה, את החרפה לכאורה של הדת. של האימה הזו מלימודי תורה. וצוחקים במלוא גרונם באולפנים על הדתה וכו' וכו'. בהזדמנות זו - ד"ש להלבנה של נפתלי בנט. רק אזכיר, כשהוא מונה לשר החינוך, הבהילו פה הורים על ההדתה שיביא למערכת החינוך ושהלך על הילדים, אבל כשעמד בראש ממשלת שמאל, ההדתות שלו לכאורה נעלמו להן.

בכל אופן, 12 מתמודדים הגיעו למעמד המכובד, והקשר ביניהם לבין צה"ל היה כה נוכח. לוחמים מילואימניקים, משפחות שכולות, משפחות נכי צה"ל הרכיבו את רשימת הטוענים לכתר חתן חידון התנ"ך. והם היו שם יחד עם חבר השופטים המלומד, שכלל אח שכול ורב, שהיקרים שלהם גיבורי ישראל, שבזכותם בין היתר אנחנו נושמים את האוויר של המדינה שלנו.

להסיר את הכובע

חני נחמיאס היא אחת בדורה. בעצם היא אחת בכמה דורות, והוכחה מרגשת לכך ששלהבת הקסם של מלכת הילדים ממשיכה לבעור בעוצמה.

איור: איציק סמוכה