מעבר לנושאים החשובים הללו, שלא בטוח שהזמן שיוקצה יספיק להעמקה בכולם, אתרכז במאמר בצורך להתחיל ולסיים בהקדם את הדיון על ההסכם הבא בין ישראל לארה"ב, שיחליף את ההסכם הקיים שיפוג ב-2028.
מחיר הטעות גבוה מדי ואסור להמר
כפי שהמלצנו בוועדת נגל, ברור שההסכם הבא לא יכול להיות זהה לקודם, בגישה, בתוכן ובשיטת המימוש. מדובר בנשיא שונה שגישתו למענקים ידועה, ומצבה של ישראל שונה מהותית (לטובה ולרעה). למרות העצות של "המומחים לפוליטיקה האמריקאית ולנשיא טראמפ", מחיר הטעות גבוה מדי ואסור להמר, מקסימום התשובה תהיה שלילית, ואני מניח שהיא לא תהיה. נתניהו חייב להציג לנשיא את הצורך האקוטי של ישראל בפלטפורמות אמריקאיות לעשור הבא (מטוסי קרב, מתדלקים, מסוקים, חימושים ואלפי משורייני קלים ליבשה).
העצמאות החימושית עליה המלצנו בוועדה, ולפי הצהרת רה"מ יושקעו בה עשרות מיליארדי שקלים בעשור הקרוב, לא תכלול בכל מקרה פיתוח וייצור של פלטפורמות מרכזיות אלו בישראל. רכש הפלטפורמות בכספי הסיוע יאפשר לישראל להפנות את התקציב לבניית בסיס תעשייתי בטחוני יציב לפריטים בהם ישראל חייבת להיות עצמאית, ומאידך ישראל תשתמש בפלטפורמות האוויריות כדי לבצע משימות חיוניות לישראל, אבל גם לארה"ב ברחבי המזרח התיכון, במחיר הזול ביותר שהנשיא טראמפ יוכל למצוא.
נשמעות אמירות לא אחראיות שמידת הלחצים שטראמפ מפעיל על רה"מ לוויתורים בנושאים מדיניים, נובעת מהסיוע הבטחוני. מי שמשמיע טענות אלו מפגין בורות מוחלטת ואי הבנת מאזן הכוחות העולמי. ארה"ב היא בעלת הברית המרכזית ולעתים היחידה של ישראל, אך כמעצמה העולמית המובילה היא תפעיל לחצים לגיטימיים על בעלות בריתה, וביניהם ישראל, לתמוך באינטרסים האמריקניים, גם אם הסיוע הבטחוני יתאפס.
תקיפת הגרעין האיראני ושימוש במטוסי F35 , F16 ו-F15 ובמתדלקים, שימשה מענה לצרכים אמריקאיים וישראליים כאחד. הגרעין האיראני מאיים על ארה"ב והעולם, לא פחות מאשר על ישראל, ומימון הפלטפורמות האלו על ידי הנשיא טראמפ, שהצטרף לתקיפה עם מטוסי ה- B1 שאין לישראל, וטוב שכך, משרת גם את ארה"ב, לצד ישראל.
הכסף כבר הובטח, ההסכם עוד לא
ועדת תקציב הבטחון המליצה בזמנו על תוספת של 233 מיליארד ש"ח לעשור, קרוב מאד לסכום שסיכם רה"מ לאחרונה (350 מש"ח, מתוכם 250 כתוספת ו-100 ממקורות עצמיים). המלצות אלו הניחו MOU חדש בהיקף דומה לקודם וכל סיכום על MOU חדש, שלא יכלול לפחות 38 מ"ד לעשור, או ויתור כולל על פרק המענק בהסכם, יחייב תוספת לתקציב הבטחון בהיקף דומה, כאשר כמחצית מהסכום הזה כבר שועבדה בהתחייבות לרכש הטייסות החדשות, שנעשתה על בסיס ההנחה של MOU חדש.
רבים, בארץ ובעולם, מתייחסים לתל"ג הישראלי המרשים (60 אלף דולר, יותר מגרמניה, צרפת ובריטניה). אין ספק שהכלכלה הישראלית איתנה והשקל מפגין עוצמה, אבל אף אחת מהמדינות לא עברה מלחמה שעלתה כ-100 מיליארד דולר ואף אחת מהן לא מאוימת משבע חזיתות, כולל כאלו שמאיימות להשמידה, לכן הן לא משקיעות 5-6 אחוז ויותר מהתל"ג על בטחון.
התרעות פיקוד העורף