מדבריו הברורים והנחרצים עולה שכפי שביטחונה של ישראל חשובה לו, לא פחות חשוב לנשיא האמריקני שנתניהו הוא שינצח בבחירות בישראל. המחוות והקירובים שהעניק טראמפ לראש הממשלה יככבו נון-סטופ בקמפיין הבא של הליכוד. טראמפ עשה זאת במכוון ובמודע, כשעל הדרך הבהיר מה דעתו על המועמדים האחרים לראשות הממשלה, וטראמפ כמו טראמפ, עשה את זה הכי גדול שיש ובלי לדפוק חשבון לאיש.
למרות שהיה נדמה שטראמפ מתכוון לקחת את הזירות הללו לכיוונים אחרים לגמרי, ולדאוג לכבות אותם כדי שיוכל להמשיך הלאה בתוכניותיו הגרנדיוזיות לשלום אזורי ועולמי, האור הירוק שהעניק לראש הממשלה, לטפל בהם כראות עיניו היה זרחני ובוהק. לא תהיה התקדמות בשיקום הרצועה בלי פירוק חמאס.
וזאת בזכות השיח הקרוב והאוהד שהתגלה על אדמת פלורידה במלוא תפארתו. כשזו רמת הקירבה, גם עם האינטרסים שונים, ואולי אפילו מנוגדים, ימצאו השניים את הדרך להגיע לפתרון שישביע את רצון שניהם. כי מה שהוכח אתמול מעבר לכל ספק הוא שלא ימצא התריז שיחצוץ בין טראמפ לנתניהו שלא יוכלו לו.
ולפעמים הנכס הזה הוא לא רק חזות הכל, אלא מהותית הוא הכל. מנהיגי העולם כולם ראו אתמול את המחזה המוקפד והמושקע שהפיק אתמול נשיא ארה"ב, צפו, שמעו והפנימו. עכשיו כל אחד מהם צריך להחליט באיזה צד הוא בוחר.
מסר דומה ינסה להעביר נתניהו לציבור הישראלי, שבתוך פחות משנה ילך לקלפיות. לפיו האינטרס שנתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה הוא לא רק אינטרס שלו, של הליכוד או של קואליציית הימין, אלא אינטרס לאומי.
אחרי הבחירות בארץ יישארו לדונלד טראמפ עוד יותר משנתיים בבית הלבן, והשאלה שתישאל בקמפיין הליכוד, בכל שלט, תמונה או תשדיר תעמולה, תהיה, במרומז או בגלוי, מי היית רוצה שיעבוד מול מנהיג המעצמה החשובה בעולם. אם יקנו את זה או לא, זה כבר סיפור אחר. נתניהו יעשה את המקסימום למינוף. טראמפ, מצידו, את החלק שלו כבר נתן.
התרעות פיקוד העורף