הדוח, שהוכן על ידי רשת "ערי מצוינות", הפועלת במכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, מציג את תמונת המצב והמגמות בערים בישראל במדד של "בגרות הייטק", שילוב של חמש יחידות במתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ו/או מדעי המחשב. זהו לא צירוף מקרי של מקצועות. מחקר עומק של מכון אהרן למדיניות כלכלית הראה שחבילת בגרויות זו היא המנבא החזק ביותר להשתלבות בתפקידי מחקר ופיתוח בהייטק הישראלי.
הממצא עמד בבסיס עבודתה של ועדת פרלמוטר, ועדה ציבורית של מומחים שמונתה על ידי הממשלה כדי לגבש המלצות להרחבה משמעותית ולגיוון שורות ההייטק. הוועדה למדה את הנתונים, ניתחה מגמות, והמלצותיה הפכו להחלטת ממשלה 172, עם יעד ברור: הגדלת מספר בוגרי י"ב שיסיימו עם בגרות הייטק, תוך דגש על גיוון, הכללה ושילוב תלמידות, תלמידים מהפריפריה ומהחברה הערבית.
מכאן עבר הכדור למגרש הביצוע. הממשלה החליטה לפתוח כיתות מצוינות כדי לבנות פוטנציאל מוקדם. במשרד החינוך הוקם צוות ייעודי, שגיבש תוכנית אופרטיבית. זהו מאמץ רחב. יחד עם "אבני ראשה", מנהלי בתי הספר מקבלים הכשרה ייעודית, ומערך התמריצים עודכן כך שבגרות הייטק זוכה לעדיפות. ולצד כל אלה, יש גם חלוצות: ערים כמו אשדוד, חולון, חדרה ובאר שבע, ורשתות חינוך שקפצו למים, מנסות, לומדות ומשפרות תוך כדי תנועה. ועדיין, האתגר עצום.
שיעור בגרות ההייטק עומד כיום על מעט מעל 10%. אחרי שנים של עלייה, יש דשדוש ואף ירידה קלה, בעיקר בקרב תלמידות. זו נורת אזהרה. בגרות הייטק יכולה וצריכה להיות מסלול של שוויון, לא רק של מצוינות. המסלול קיים, התשתית מוכנה, אך המושג "בגרות הייטק" לא נטוע בתודעה: לא במערכת השעות, לא בערבי הורים, לא בבחירת המגמות. עכשיו צריך לבנות ביקוש.
יש משפט שאני אוהב: אנחנו מצפים מהממשלה לפתור את כל הבעיות שלנו, אבל אנחנו טועים לחשוב שזה אומר שהיא יכולה לעשות זאת לבדה. הממשלה חייבת להוביל, אבל בעיות חברתיות מערכתיות נפתרות רק כשכולנו שותפים ונותנים כתף. בגרות ההייטק היא דוגמה מצוינת לאיך זה יכול וצריך לעבוד.
התרעות פיקוד העורף