"עצוב, מחריד ומזעזע", זו ההגדרה המופיעה בדוח של זק"א (זיהוי קורבנות אסון) לשנת 2025, למציאת נפטרים בביתם במצב ריקבון. בזק"א מכנים את התופעה המצמררת: "המגיפה השקטה".
בדוח נכתב שב־2025, 213 בני אדם נמצאו במצב ריקבון ברחבי הארץ, עלייה של 8% משנת 2024. מאחורי המספרים מסתתרת מציאות קשה ומצמררת של בדידות, ניתוק והיעדר קשר אנושי בסיסי של מעגל קרוב, בין שזו משפחה ובין שאלה שכנים.
במקרים רבים מדובר בגברים ונשים שנפטרו לבדם בבתיהם, מבלי שאיש שם לב, כאשר ימים ואף שבועות חולפים עד שהתגלו. בארגון מזהירים: זו אינה תופעה נקודתית אלא מגיפה של ממש, שמעמיקה משנה לשנה.
לפי הנתונים, העיר עם הכי הרבה נפטרים במצב ריקבון היא תל אביב, שבה כ־57 גופות אותרו במצב קשה, 44 גופות אותרו במצב ריקבון בשטח פתוח. “מדובר בתופעה מדאיגה של אנשים ונשים שנמצאים במצב טרגי", אומר דובר זק"א ישראל חסיד. "אל תהיו אדישים לקשישים. שמרו איתם על קשר, זה יכול להציל חיים".
בארגון זק"א קוראים לציבור לעצור לרגע ולשאול לשלומם של קשישים ואנשים בודדים. לפעמים שיחת טלפון קצרה עושה את כל ההבדל בין חיים למוות.
מתנדבי זק"א פועלים מדי יום ברגעים הקשים ביותר, ודואגים לכבוד המת במסירות יוצאת דופן, אך בארגון מדגישים כי האחריות מוטלת על החברה כולה, המשפחה, השכנים, הקהילה והרשויות.
לאורך שנים עבדתי בקשר הדוק עם אנשי זק"א, עד כדי כך שמדי פעם היו מצלצלים אליי לרדיו, מספרים לי שיש להם מצב רוח מחורבן ומבקשים שאשמיע להם שירים חסידיים של זמרים האהובים עליהם. כשעשיתי את הסדרה "זהבי מחפש תשובה", התלוויתי לאנשי הארגון בפעילותם, שאינה עושה טוב על הנשמה.
נסעתי איתם ברכבם כשסובבו בחוצות ירושלים וקראו לאזרחים לבוא לעשות מצווה ולהשתתף בהלוויה של אדם ערירי שנפטר ואין מי שיבוא ללוותו בדרכו האחרונה. הצטרפתי אליהם כשהתגלתה גופה בהרי ירושלים והם נקראו לבוא ולפנות אותה ולאחר מכן לנסות לאתר מי האדם שנמצא מת, כדי לעדכן את קרובי המשפחה שלו, במידה שיש לו.
היו עוד מקרים שונים, כולם קשורים במוות. זה ג'וב מחורבן וקשה ועושה מצב רוח נורא, אבל זו עבודה שמישהו חייב לעשות, והם עושים אותה נאמנה.
ברשויות הרווחה, במשרד הבריאות וברשויות המקומיות ישנו רישום של אנשים עריריים שחלקם במצב כלכלי קשה. אבל עד היום לא הוקמה מחלקה אחת שתרכז את כל הנתונים ותבדוק באופן קל יחסית לביצוע את מצב האנשים שיש חשש שימצאו את מותם בבדידות נוראה, כשהם חסרי ישע ונטולי יכולת לפנות לעזרה.
אפשר למשל לאתר את הקורבנות הפוטנציאליים באמצעות מעקב אחרי חשבונות מים וחשמל, שייתנו אינדיקציה למצבם. אם למשל מונה המים והחשמל לא זזים במשך יומיים או שלושה, ישנו צוות שיוצא לבדוק מה מצב הצרכן הערירי. אפשר לפנות בתשדירי רדיו ופליירים לאזרחים, שיבדקו מדי פעם מה מצב שכניהם, אם הם אינם רואים אותם יורדים במדרגות או רוכשים במכולת או יושבים במרפסת. לבדוק, לצלצל, להקיש בדלת. אפשר להציל חיים ככה.
תחשבו על אדם זקן או גברת קשישה השוכבים באפיסת כוחות על מיטתם, אינם יכולים להגיע למתג החשמל, אינם מסוגלים לקחת כוס מים מהמטבח, חסרי אונים, תשושים פיזית ונפשית. זה עינוי נורא, זה מוות בעינויים. יש אפשרות להצילם. אפשר לגרום לכך שהסטטיסטיקה הנוראית של "המגיפה השקטה" לא תגדל כפי שקורה כל שנה.
לפני שמכונת הרעל נכנסה להילוך גבוה, היה נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק אחת הדמויות הנערצות בישראל ובעולם כולו. שועי עולם שיחרו לפתחו וביקשו לשוחח ולהתייעץ איתו.
כשהחלה המהפכה המשטרית בראשות שר המשפטים יריב לוין, נכנסה מכונת הרעל לאמוק, והשופט לשעבר ברק, שהתנגד לה, נכנס ל"רשימה השחורה". כל פוליטיקאי זוטר ועסקנצ'יק מפלגתי שרצה לתפוס כותרת, כיסחו אותו וירדו לחייו.
בשבוע החולף נשיא בית המשפט העליון לשעבר לא יכול היה לשתוק יותר ויצא בהצהרה שהכתה גלים והדים. בהפגנה לציון שלוש שנים למהפכה המשפטית, ברק טען כי הממשלה מנסה להשתלט על מערכת המשפט כדי לחולל את "שלטון השלטון בחוק", והזהיר: "המשטרה מפעילה כוח בצורה לא שוויונית ולא מרוסנת. אנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית, וזה לא קרה באירוע דרמטי וחד־פעמי. זהו תהליך שבו היבטים מהותיים של הדמוקרטיה נמצאים תחת התקפה קשה והדמוקרטיה נחלשת.
המשטר שלנו כעת הוא שלטון של רשות פוליטית אחת שנשלטת בפועל על ידי אדם אחד, אותו אדם שולט בממשלה ושולט בכנסת. זהו ראש הממשלה.
"בית המשפט בכוחות עצמו לא יוכל לאורך זמן למנוע את ההידרדרות שלנו. רק העם - זה העומד במרכז הדמוקרטיה הליברלית - יכול לעצור את ההידרדרות".
"כל חיי עבדתי בשירות הציבור. אינני אדם שנואם בכיכרות", סיכם ברק את נאומו, "אני מדבר אליכם הערב כי מפעל החיים של כולנו בסכנה - הדמוקרטיה הליברלית הולכת ונחלשת, הולכת ומתפוררת. כל אחד מאיתנו צריך לאחוז בידו את דגל המדינה, להניף אותו גבוה, ולבטא בכך את נאמנותו למדינה ולא לשליטיה - לשלטון החוק ולא לשלטון השליט".
דבריו החריפים של ברק הזכירו לי שיר נשכח שאותו כתב היוצר קובי לוריא "ביי ביי דמוקרטיה":
התרעות פיקוד העורף