כחצי שעה אחרי שהקצתי, חיברתי את כל החלקים שלי ליישות אחת, והצלחתי להריח את האספרסו הראשון של הבוקר, כיפוש דיווחה לי כי אינה חשה בטוב. איימתי עליה, בנוהל: "דיר באלאק להיות חולה, זה לא זמנים עכשיו". איני מודאג מכך שתהיה חולה, היא חזקה כמו קרנף לבן, אבל החשש שלא יהיה מי שידאג לרווחתי, עלול להתפתח לפחד, ועם פחדים איני מסתדר טוב.
שיתפתי את מקסים הפינגווין בחששות שלי. הוא ענה שהוא לא יודע לגבי 8.5 אבל סביב ה־10 אנחנו לא נרגיש כלום, כי כבר לא נהיה. הוא פתח את הסלולרי שלו, מצא את האפליקציה של המכון הגיאולוגי, פתח את מפת כתריאליבק'ה ופצח בהסבר. "בכל יום יש כאן רעידות אדמה קלות. הנה תראה מה היה מול חיפה בתוך הים, רעידה קלה בדרגה 2, כתוצאה מרעידה חזקה יותר באזור סיציליה. אנחנו מדינה רזה וצרה, בכל 100 שנה בערך יש רעידת אדמה משמעותית, אז מתישהו נאכל אותה בגדול. למה? כי אנחנו 'גרידים' וחלטוריסטים".
עניתי לו שלפי התבטאויות של הגדוילים, רק היישובים הסמוכים לאזור השבר הסורי־אפריקאי עלולים להיפגע, אנחנו בסדר. הוא אמר שהוא מיואש ממני, ושוקל להפסיק לבזבז זמן עליי בהסברים. "בוא ניקח את השכונה שלנו לדוגמה. נגיד, רק נגיד, שצריכים להיערך לרעידת אדמה, אז לא יכול להיות בניין על קומות, בסדר? בסדר. ואז בא יזם לבניין של ארבע־חמש קומות ומשכנע את הדיירים שהוא ישפץ להם את החיים, אם ייתנו לו לבנות עוד שלוש קומות כולל פנטהאוז. והם מסכימים. מה יקרה? המבנה ששקל איקס על עמודים, ישקול 2.5 איקס. וזו לא בנייה מתקדמת עם קורות פלדה אלסטיות, כן? אז ברעידת אדמה העייסק מתרסק. הבנת?".
כן, כשמסבירים לי לאט, אני תופס מהר. מוישה הצטרף לשולחן והביע חשש מהחדשות. "לא טוב לי, קוף", הוא אמר, "רעידות אדמה זה רע לביזנס. אני בונה ממ"דים, אז אני צריך שהאנושות פה תפחד להיות בחוץ, בגלל הטילים. אני חייב שאתה וכל החברים שלך שסתומים כמוך, יפחידו את כולם מהטילים של איראן. ברעידת אדמה זה הפוך. כולם רוצים לברוח החוצה, אתה מבין? יאללה, רוץ לאולפן ותתחיל להפחיד את הציבור".
"מוישה, אני לא מבין בזה".
"אז מה, קוף? מה יש להבין? אתה חושב שאלה שאתה מראיין כן מבינים? אין להם מושג, הם אפילו לא ליד. הכי חשוב שתגיד שאתה חושש מהמצב, כי איראן מפחידה אותך. זה מאוד טוב לביזנס. אני שוקל להעלות מחירים".
התפוצצנו מצחוק. מוישה רץ לפגוש עוד לקוח בהתקף חרדה, מקסים נסע ליער ללקט פטריות, כי בא לו להכין מרק פטריות. הוא באמת גאון, עם מאגר ידע נדיר, אבל הוא לא 100, כן? אני לא מתחבר לאנשים שהם 100. לא יודע למה, אבל ככה יצא.
________________________________________________
אני באופן טבעי ואינסטינקטיבי שם זי"ן על אמירות כמו: "זה לא שנשים לא יכולות להיות לוחמות, הן יכולות להיות לוחמות נהדרות. בעיקרון – נשים לא צריכות להיות בצבא. בעיניי זה אירוע גברי. אסור לערבב בין המינים, כי יש מתחים. תמיד יהיו מתחים מיניים בין גברים לנשים, לכן צריך למנוע את זה, כדי שאנשים יהיו מרוכזים במשימה לנצח".
אף על פי כן, בגלל תוצאות המלחמה, חסרים לצה"ל כ־15 אלף לוחמים ותומכי לחימה. אהוביו של מגל, החניוקים, מוכנים לדבריהם למות ולא להתגייס. הם לא ימותו, הם ימשיכו להתנדנד על הסטנדר, לאכול טשולנט משקית, לבלוס קיגל, להתבטל, לשנוא את המדינה ולשלול את קיומה. אבל היי, הכי חשוב, שלא תהיינה נשים במדים, כי הן גורמות לינון מגל מתח מיני קשה לשליטה, לכאורה.
___________________________________________
• אצל הקומיסר של החינוך שלנו, יואב קיש־קיש־המתיש שוקלים אם להציב תמונה של אבי האומה בכל כיתה בבתי הספר. אז אני רק כמה שאלות: מה עמדתה של אם האומה, האם היא אישרה תמונה ללא נוכחותה? מה קורה אצל החניוקים, האם יורידו את תמונות הבאבא־סאלי והרמב"ם לטובת פלקט של אבי האומה? מה יקרה במוסדות חינוך שלא יסכימו לאירוע? האם התמונה של האומה היא מעתה ועד עולם, גם כאשר יהיו כאן בעוד 120 שנה ראשי ממשלה אחרים, או לא?
• חזרנו לימי מיהו יהודי. אגם הדרעק נדרש, לדרישתו של אבי מעוז, לבטל את ההכרה בגיורים שבוצעו מחוץ לבתי הדין הרבניים, ולבטל את רישומם במרשם האוכלוסין. נו, ברור, בטח שברור, שרק בתי הדין ייהנו מהגעלט־קוידש. למה לפזר את השלל לאחרים? בגלל הטינופת סביב הדת והיהדות, אני מצהיר בזאת שניתן למחוק את יהדותי ממרשם התושבים. אני רק ישראלי, דור שני כאן, ואני יותר ישראלי מכל הבאבא־בובות ובתי הדין הרבניים, שרובם מתנגדים לקיום המדינה.
• אני מתחיל לפתח סוג של הערצה לטראמפ ולפוטין. הרוסי כובש חלקים מאוקראינה, ואומר זה שלי. האמריקאי חמד את הנפט של ונצואלה ואומר זה שלי. כולם כבר שכחו שהחטיפה של מדורו הייתה בגלל יצוא סמים, כן? זה סתם. הוא רצה את הנפט. עכשיו הוא רוצה את גרינלנד, בגלל האיום הסיני־סובייטי. אבל גם זה פארש, הוא רוצה את המינרלים שיש באדמת גרינלנד. אז עוד שנייה־דקה הוא מגרש את 55 אלף התושבים, ושודד את המינרלים. בקצב הזה, בטאיוואן חייבים לחשוש מפלישה של סין בכל רגע נתון.
• בקרקס שלנו הכל הולך. משתמט משירות צבאי, צבי סוכות, שמונה ליו"ר ועדת החינוך באגם הדרעק, החליט לדון על רוח צה"ל. אין דברים כאלה. "הגיע הזמן לעדכן ולהטמיע את ערכי הניצחון ברוח צה"ל", אומר אדון סוכות, שראה צבא רק בטלוויזיה, או כשפסע ברחוב ואמר לעצמו: "יואו, חיילים". אז הוא יקבע את הקוד האתי החדש והמעודכן, במקום הקוד שכתב פרופ' אסר כשר. כמו ששר אביהו פנחסוב: "עולם מודרני, הכל נראה כמו זברה".
• עסקת הטיעון המושחתת הזו היא תולדה של הזנחה פושעת של מח"ש ואחד משני הבכירים בארגון הזה, משה סעדה. סעדה, כיום דייר באגם הדרעק, השתלב בדרעק בזכות שריון של אבי האומה ברשימת הליכוד. וכך התייחס השופט, משה סובל, לפעילותו הברוכה של סעדה: "בגזר הדין פורטו הראיות שהתגלו בשמיעת התיק, מהן עלה כי מח"ש נמנעה מתיעוד פעולות חקירה מרכזיות, כולל אלה שהיו קשורות לגיוס עד המדינה. חומר מהותי נעלם, עדים נחקרו באופן פסול. ליווי התיק על ידי מח"ש, מול המשטרה והפרקליטות, התאפיין בתקלות וליקויים – כולל הסתרת חומר חקירה משמעותי מבית המשפט ומהנאשמים. הטעיית בית המשפט, הערמת קשיים על בירור התיק ועוד. כל אלה פגעו בזכותו של פישר להליך מוגן".
התרעות פיקוד העורף