את נאומו, שזכה למחיאות כפיים סוערות, נשא קרני לאחר שראה את מפת קנדה צבועה בצבעי הדגל האמריקאי… מעשה שנעשה בידי טראמפ עצמו. מן הסתם הנשיא היה משועמם בדרכו מארה"ב לכנס בדאבוס והשתעשע ברעיונות מעניינים.
האוול, ובעקבותיו קרני, דיברו על רחוב ארוך ובו בכל חנות מופיע שלט ועליו כתוב "פועלי כל העולם התאחדו". השלט לא נתלה, לדברי האוול, מתוך הסכמה לרעיון הקומוניסטי הישן הזה, כי ברור שזו סיסמה ריקה מתוכן, אלא כדי להעביר מסר: אנו לא בעד הרעיון הזה, אבל אני אעשה את מה שכולם עושים, ויהיה פה שקט. אני מוכן להתאמץ למען השתיקה הזו.
נזכיר שגרינלנד היא מדינת אי וטריטוריה דנית אוטונומית שבה חיים כ־60 אלף איש, רובם אינואיטים, ילידים של האי עצמו. שטחה של גרינלנד הוא למעלה מ־2 מיליון קמ"ר, האי הגדול בעולם. 95% ממנו מכוסה בקרח, וכאמור בשטח שנותר חיים מעט מאוד אנשים. הוא הפך לדני ב־1721, לפני כ־300 שנה ומצוי עדיין בשליטת דנמרק, אבל נחשב לאזור אוטונומי שעזב את האיחוד האירופי.
גרינלנד עלתה לחדשות לאחר שהנשיא דונלד טראמפ שב ודרש בעת האחרונה להעביר את האי לאחריות ארה"ב. בפעם הראשונה הוא הציע זאת ב־2019, ועכשיו חזר על דרישתו ואפילו הציע פיצוי של מיליון דולר לכל תושב באי.
לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית וכלכלית כאחד. מיקומה מזמין התעניינות ומעורבות של רוסיה, של סין, וכמובן של מדינות אירופה. המינרלים, כולל נפט, שקבורים באדמתה, ואשר ייחשפו ביום מן הימים ככל שהקרחונים נמסים והולכים, מזמנים פוטנציאל כלכלי עצום.
כמו כן, באותה עת ייפתחו נתיבי שיט בינלאומיים חדשים, וארה"ב חוששת שהם יסכנו אותה. טראמפ, שביטחונו העצמי גדול, והוא נשען על כוח כלכלי וצבאי, מוכן לריב עם חצי מהעולם כדי לקבל את האי. ביד אחת הוא הקים את "מועצת השלום", והעמיד את עצמו בראשה, מעין ארגון בינלאומי חדש, מקביל לאו"ם או אפילו במקומו, ובאותה עת אינו חושש להנחית מהלומות צבאיות בכל פינה של העולם. זה השלום בגרסה הטראמפיסטית.
תם עידן השתיקה
בעולם כולו עוקבים בדאגה אחרי המהלכים הללו, שכן התיאבון האמריקאי, הטראמפיסטי, לשטחים וטריטוריות מאיים על הסדר העולמי שנקבע בעקבות מלחמת העולם השנייה. הסדר הזה כולל ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, אבל גם ארגונים אחרים שקידמו מערכות חיים משותפות בתחומים חיוניים כגון בריאות, תחבורה, אקלים, ביטחון וכדומה.
והעולם נחוש כמובן לא להידרדר למלחמות עולם שיכולות להביא גם לסופו, אבל נראה שטראמפ נע קדימה, הוא כבר ביטל את השתתפותה הכספית של ארה"ב ב־66 ארגונים בינלאומיים ועוד ידו נטויה. הוא ניסה ככל הנראה גם לרוקן את האו"ם מתוכן ולהעביר את משקל הכובד ממנו לארגון החדש הקרוי "מועצת השלום". בחזונו הוא ימשיך להוביל את המועצה הזו גם לאחר סיום נשיאותו.
בנאומו החשוב בדאבוס הבהיר קרני כי עידן השתיקה הסתיים וכי מדינות כמו קנדה, אבל גם רבות אחרות, מחפשות לעצמן נתיבים חדשים לשיתוף פעולה כלכלי, מסחרי ואחר. אם ארה"ב מוותרת על מערכות הקשרים שלה, יוותרו מדינות בעולם על ארה"ב, מידה תחת מידה.
לחלל הזה ייכנסו בהכרח מדינות אחרות כמו סין מצד אחד או קטאר מן הצד האחר. אפשר לנסות עולם חדש שמבוסס על שיתוף פעולה והבנה ואינו מדבר בשפת הכוח, מדגיש ראש ממשלת קנדה, כמובן בזהירות הראויה כדי לא להזמין עוד התקפות מצד ארה"ב.
בעין הישראלית האירועים הללו רחוקים מאיתנו. אנחנו, מסיבותינו שלנו, מתמקדים בעניינינו המסובכים ואפילו חסרי הפתרון. לרבים מאוד מן הישראלים נדמה כי דרכו של טראמפ היא הדרך הנכונה והם שותפים לסלידתו מהעולם הדמוקרטי־ליברלי או שמאלני בהגדרתו. בישראל של היום הדבר מתקבל כמובן בברכה.
התרעות פיקוד העורף