איך אומרים “שומר סף" לאדם מחו"ל? זאת אומרת, מה הוא הביטוי הלועזי ל"שומר סף"? יש ביטוי כזה: סלקטור. ביטוי מדייק וחושף היטב את המשמעות הסמויה של הביטוי “שומר סף" בעברית.
הסלקטור ניצב בפתח מועדון סגור, או בפתח מסיבה פרטית, ומונע מאנשים שאינם מוזמנים להיכנס. סלקטור טוב יודע לאמוד במבט חד את הרוצים להיכנס למסיבה או למועדון, ולקבוע מי מתאים להיכנס ומי נשאר בחוץ. הבה לא נאמר עוד “שומרי הסף", נדבר ברור, נקרא להם בשמם: “הסלקטורים".
בעל תואר אקדמי באיטלקית
אני נעזר באיטלקית, שמגיעה מן הלטינית. לאיטלקים יש מילה מתאימה. בעל תואר אקדמי נקרא לָאוּרֶאָטוֹ. לָאוּרָה זה זר העשוי עלי דפנה. לָאוּרֶאָטוֹ הוא בעל הזר, ואת הזר הוא מקבל כאשר הוא משלים תואר אקדמי. “בעל זר עלי דפנה" בעברית הוא אולי "מדופנן". זאת הצעתי.
לא בעברית. אנחנו מסבכים אפילו דברים פשוטים. לצמח הדפנה לא קוראים בעברית דפנה, אף שכולם קוראים לו דפנה. לצמח הדפנה קוראים עַר, ולא זו בלבד אלא ער אציל. הנה הפתרון: לבעל תואר אקדמי נקרא מעורער. ואפילו מעורער אציל.
אני זוכר שאחרי הריאיון בגל"צ הרמתי טלפון ליורם פרי ואמרתי: “המחקר שלך ומחקרים דומים מטילים כתם על עדה שלמה. אתה טוען בגלוי שהאשכנזים אינם ניציים. אדם יכול לחשוב כי מישהו, רק משום שהינו אשכנזי, לא מבין את המציאות. אין זה נאה להכפיש ככה עדה שיש לה זכויות לא מעטות".
יורם פרי צחק. על כך עניתיו: “מעבר לצחוק, חשוב לשאול גם את השאלות ההפוכות, ולא רק: אבוי, עדות המזרח הם ניציים, אנא דוקטור, אמור איך מרפאים זאת?".
“אתה צודק", אמר לי יורם פרי, “נדמה כאילו נקודת המוצא היא שהיוניות היא המצב הרצוי". זה קרה לפני שנים רבות. פרסמתי אז, ציטטתי שוב מאז, ואני חוזר לשיחה הזו, שאקטואלית אז כמו היום. מדובר במחקר בן 40 עמודים, בשם: “האם המזרחיים ניציים יותר? (להבנת הזיקה בין השתייכות עדתית ועמדות פוליטיות)".
המשכתי ושאלתי: “המחקר שלך גם מצביע על קשר בין רמת ההשכלה לבין הניציות. דהיינו ככל שרמת ההשכלה עולה, הניציות פוחתת, בלי קשר לעדה. הרי זה מסוכן, במצב שבו אנחנו נמצאים. מה מלמדים באוניברסיטאות הישראליות שהורס את הניציות?".
תשובתו: “אפשר לומר שההשכלה מציעה שוק חופשי של רעיונות, והיא מראה גם שיש יותר מנקודת מבט אחת לכל בעיה. השכלה גבוהה מעודדת יותר גמישות. דבר זה נבדק גם בנושא הסובלנות, ומצאו את אותו דבר, שבעלי השכלה גבוהה הם יותר סובלניים".
“נהדר", אמרתי לו, “אם כך, כל מה שעלינו לעשות הוא לדאוג להעלאת רמת ההשכלה ביהודה ושומרון ועזה, לגרום להם שילכו לאוניברסיטאות, ואז הם יהפכו ליונים, יפסיקו להילחם, אולי אפילו יוותרו על תביעתם לשטחים". הייתי צריך לומר לו בעברית יפה: בעל תואר מהאוניברסיטה הוא מעורער. כמה שיותר מעורערים אצלם יותר טוב לנו.
יורם פרי קטע את חלומי היפה: “לא, זה לא כך. כי אצל אוכלוסיות, איך לומר, בתהליך שחרור לאומי, אצל אלה שמבקשים מהפכה, פועלים כללים הפוכים. שם ההשכלה מוסיפה לרדיקליות".
“משונה, אנחנו בתהליך שחרור לאומי, המהפכה הציונית באמצע מהלכה, ועלינו ההשכלה משפיעה דווקא אחרת?". יורם פרי ענה לי גם לזה. הרי לכל בעל תואר אקדמי, זאת אומרת לכל מעורער אציל, יש, בהיותו תוצר של האוניברסיטה, תשובה טובה, מנומקת, עמוקה, לכל דבר ולהיפוכו.
כן, מעורער זה שם טוב לבעל תואר אקדמי. קבלו תארים, היו מעורערים, אבל השתדלו שהאוניברסיטאות לא יערערו את השכל הישר ואת הערכים המוסריים והאנושיים הנכונים שלכם.
פינת השלולית
היה צפרדע בשלולית שכולם אהבו אותו. הנסיכה הזאת אהבה אותו, והנסיכה השנייה אהבה אותו, והנסיכה השלישית אהבה אותו, וגם עוד נסיכה ועוד נסיכה, כל הנסיכות אהבו אותו. הן גם יושבות ביניהן ומדברות ואומרות: “הו, כמה אנחנו אוהבות את הצפרדע החמוד הזה". ואילו הצפרדע יושב במי השלולית, ירוק ואכן חמוד, ואומר לעצמו: “מה זה שווה, אם כל האהבה שבעולם לא מצליחה לקנות לי נשיקה?
התרעות פיקוד העורף