שתי משפחות של יוצאי מרוקו שהגשימו את חלום הדורות, את כיסופי האבות "לשנה הבאה בירושלים", ובאו ליטול חלק בחזרת העם היהודי לארצו, אחרי 2,000 שנה. לשתי המשפחות הללו נולדו בנים זכרים בהפרש של חודשים ספורים: אריה נולד עוד במרוקו לאסתר ואליהו דרעי ב-1959 והיה בן 9 כשהוריו עלו ארצה. גד (גדי) נולד לאסתר ומאיר איזנקוט בישראל, שנה אחר כך, ב-1960. שני אלה, אריה וגדי, התכתשו ביום חמישי השבוע ברשתות החברתיות, מיד לאחר שממשלת ישראל אישרה בקריאה טרומית את תקציב המדינה.
"זה איננו מאבק בחרדים", סיים איזנקוט, "וזה איננו מאבק נגד עולם התורה, זו דאגה עמוקה לעתידה של מדינת ישראל ולערבות ההדדית שבין חלקיה. לי אין את הפריווילגיה להתאכזב. אמשיך להיאבק בכל דרך למנוע הבחנה בין דם לדם ולטובת חיזוק צה"ל".
אריה וגדי באו מאותו מקום, ינקו את אותה תורה, שייכים לאותה משפחה תרבותית מפוארת ולאותו חלום שהתגשם. שניהם נולדו למשפחות דתיות. שניהם נמנים עם הדור החדש שנולד לתוך הריבונות היהודית השלישית בארץ ישראל. לאמא של שניהם קוראים אסתר ושתיהן, האמהות, הן נשים מאמינות עם כיסוי על הראש, תפילה בלב ומקום קבוע בבית הכנסת.
כשגדי איזנקוט נלחם 41 שנה בהגנה על המדינה, וגם ספג כדור בראש תוך כדי השירות, אריה דרעי נלחם בנחישות לא פחותה על כוח, כבוד וכסף. בימים אלה ממש, אף שהוא כבר לא שר הפנים (אבל שולט בשלט-רחוק בנושא), הוא מרפד עוד עשרות מקורבים בג'ובים שונים ומשונים ומשתלט על אין-ספור משרות של רבני ערים, יישובים ומועצות, גם ביישובים חילוניים, לתפארת מדינת ישראל.
אגב, שיתוף הפעולה של ראשי ערים ומועצות ליברליים עם דרעי בפרשה הזו, במסגרת דילים פוליטיים, הוא אירוע מחליא כשלעצמו. אני מקווה שהמצביעים הליברלים יבואו חשבון עם נבחריהם בבוא העת על העדפת מועמדים מטעם ש"ס על רבנים ציונים.
נחזור לאריה וגדי. תיכנסו רגע לעמודי הוויקיפדיה של שניהם. זה של דרעי נפתח ב-40 שורות של ג'ובים. מנכ"ל משרד הפנים, חבר כנסת, שר באין-ספור ממשלות. בעמוד של איזנקוט יש שלוש שורות של ג'ובים, אבל לפניהן יש עשרות שורות של תפקידי פיקוד ולחימה בצה"ל. ממפקד פלנ"ט גולני דרך מג"ד 13 גולני דרך קצין אג"ם פיקוד צפון, מח"ט כרמלי, מח"ט אפרים, מח"ט גולני, מפקד אוגדת עוצבת האש, מפקד אוגדת איו"ש, ראש אגף מבצעים בצה"ל, סגן רמטכ"ל, מפקד פיקוד צפון, סגן רמטכ"ל, ראש המטה הכללי ה-21 של צה"ל.
השורות האלה מכילות אין-ספור מלחמות, קרבות, מבצעים בעומק האויב, במצטבר חודשים שלמים תחת אש, שבמסגרתם חטף גם, באחד האימונים, כדור בראש (משם השקע הקטן שיש לו במצח).
שני גברים, באותו גיל, מאותו הכפר, ואיזה הבדל. שניהם בנים למשפחות מאמינות שגידלו את בניהן באמונה שישראל היא מדינת היהודים, שעם ישראל צריך לחיות בה בביטחון, שצה"ל הוא צבא העם ולצידו צריך שיהיו גם עילויים ולומדי תורה. כן, גם גדי איזנקוט מגיע מהאסכולה הזו. מתווה הגיוס שלו לא מדבר על "גיוס לכולם", אלא על 3% מכל מחזור גיוס שיהיו עילויים לומדי תורה, וכל השאר: לצבא.
אני לא יודע מה הוריו של דרעי אמרו לו, או לעצמם, כשהבן החליף לאורך העשורים האחרונים כורסה של שר כזה בשר אחר. אני כן יודע מי מבין שניהם הוא המייצג האמיתי, האותנטי, של הציונות הישנה ההיא. מי מייצג נאמן יותר של רבים מאוד ממצביעי ש"ס שאינם חרדים משתמטים, אלא ישראלים דתיים (ברמה כזו או אחרת), משרתים, עובדים, תורמים. זו אינה תחרות "מי אוהב יותר את החרדים", אלא התמודדות בין מי שאוהב יותר את ישראל. וכן, גם מי מייצג טוב יותר את ליבת המצביעים של ש"ס ונאמן לה יותר.
הם בטח מתהפכים בקברם. דרעי לא רק שלא עושה שום שינוי, הוא מנציח את המצב הקיים. במקום להעניק למצביעיו חכות, הוא מחלק להם דגים. רובם באושים. הוא חתום על העלאת שכר הח"כים והשרים לפני יומיים בכ-5,000 שקל בחודש, כשחלק גדול ממצביעיו נאנקים תחת עול יוקר המחיה ששובר שיאים קודמים מדי שבוע. הוא זה שלא מקדם לימודי ליבה (לא, אל תמכרו לי את הסחורה השקרית שבש"ס לומדים ליבה), שלא מקדם גיוס, שלא מקדם יציאה לעבודה (אלא אם כן מדובר בג'וב שהוא סידר למישהו), שמקדם רק המשך אחיזה בשלטון והנצחת הבורות והבטלה. לדיראון עולם.
אל תטעו: דרעי אוהב את נתניהו בערך כמוני. אני אומר את זה מידיעה. אבל הוא הבין שנתניהו הוא מנוע הצמיחה הפוליטי שלו ועל ההבנה הזו הוא מוכר את כל שאר הדברים שהוא יודע: הוא יודע שנתניהו אחראי ל-7 באוקטובר. הוא יודע שצריך להקים ועדת חקירה. הוא יודע שנתניהו היה צריך לאסוף את חפציו ולפנות את הזירה הפוליטית מיד לאחר ייצוב החזית אחרי 7 באוקטובר. הוא יודע שהמדינה וצה"ל צריכים, זקוקים וחייבים חוק גיוס אמיתי עכשיו. הוא יודע את זה ולמרות הכל הוא עשה שלשום את הקומבינה הפוליטית המצחינה המי-יודע-כמה שלו, כשהוביל את עסקת ה"תקציב תמורת השתמטות".
כמה ימים קודם לכן הופץ סרטון שבו מתראיין נתניהו ל"אקונומיסט", באנגלית, ותחת לחץ השאלות על האסון ההומניטרי בעזה, "נפלטו" לו כמה דברים שדולקים בעקבותיו עכשיו: נתניהו הסביר לשבועון הבריטי כי ישראל בחרה שלא לבצע "הפצצות שטיח" נרחבות בעזה - אופציה שהייתה על השולחן - וכי ההחלטה הזו, שהייתה "שלי באופן אישי", הובילה לאובדן חיי חיילים רבים יותר בקרבות קרקעיים. "איבדנו חיילים רבים בגלל זה", אמר נתניהו במפורש.
מדובר בשפלות שאין לתאר. בבעיית אופי שאין לה מזור. בימים שאחרי 7 באוקטובר מי שהרים מהקרשים את נתניהו, אובד עצות, מבולבל ומיואש, היה ביידן. ולא רק אותו. את כולנו. הנשיא הזקן הורה מיד להגיש לישראל את כל העזרה בכל המהירות. כעבור כמה ימים לקח את עצמו ואת הצי שלו ובא לכאן. תחת אש. תוך כדי מלחמה. הביא איתו שתי נושאות מטוסים עם כל השייטות המלחמתיות שלהן, הצוללות הגרעיניות ומה לא.
הזהיר במפורש, בקולו, מטווח אפס, את איראן וחיזבאללה לבל יצטרפו למלחמה (ה"דונט" המפורסם). הוא תקצב מיד 9 מיליארד דולר בסיוע חירום מיוחד לישראל, ועד שפרש מתפקידו הגיע הסיוע האמריקאי לישראל עקב המלחמה לסכום המטורף של 20 מיליארד דולר. רוצים לראות איך זה נראה בספרות? ככה: 20,000,000,000 דולר. חסר תקדים.
הרצוג מאשר שבכל התקופה הזו עוכב משלוח אחד של פצצות בנות טונה והיה עיכוב נוסף במשלוח של D9 שישראל ביקשה. "זה הדבר היחיד שהנשיא עיכב, בגלל הוויכוח על רפיח. את ה-D9 הוא עיכב כי האמריקאים חשבו אז שישראל מנסה לייצר אזור חיץ באמצעות הרס בתים. אבל חשוב להבין, זה לא שלא היו לנו פצצות או D9. ניהלנו מגעים לשחרר את המשלוחים האלה, אני אישית ניהלתי את המגעים האלה, צריך להבין שיש בארה"ב פרוצדורה, וכל דבר צריך אישור של הקונגרס, וביידן החריג את 9 המיליארדים הראשונים והפך אותם לסיוע חירום, כך שזה הגיע במהירות.
"את ה-D9 למשל הם הציעו לשחרר, אם נבקש להעלות אותם לראש התור בצנרת האישורים, והאמת היא שישראל לא העלתה אותם לראש התור, היו לנו דברים יותר דחופים. אבל להאשים את ביידן, אחרי כל מה שהוא עשה, בהרג חיילים ישראלים, איך אתה יכול להגיד דבר כזה? אתה יכול להוכיח דבר כזה? זה מזעזע. ואני עוד לא מדבר על חמש הפעמים שהם הטילו וטו לטובתנו במועצת הביטחון, על זה שהם עמדו לטובתנו בבית הדין הפלילי ובבית הדין הבינלאומי בהאג, בשני ההליכים שננקטו שם נגדנו, ותדע לך שביידן שילם על זה מחיר פוליטי יקר, הוא ספג הרבה התקפות בבייס שלו". לדברי הרצוג, אין להוציא מכלל אפשרות שנתניהו אמר את הדברים גם כדי להתחנף לטראמפ. "ומה עם הנזק שזה גורם לנו במפלגה הדמוקרטית?", הוא שואל.
אם בגלל עיכוב משלוח פצצות אחד, מתוך עשרות משלוחים שהגיעו לכאן באין-ספור מטוסי מטען וספינות, נאמר על ביידן שגרם למות חיילי צה"ל, מה אפשר להגיד על נתניהו? הרי בזה שדחה (על פי פרסום טרי) 11 סגירות מעגל של השב"כ על יחיא סנוואר בשנה שקדמה ל-7 באוקטובר, לכמה מקרי מוות הוא גרם? בזה ששחרר את כל רוצחי חמאס מהכלא ב-2011, כולל יחיא סנוואר, לכמה הרוגים הוא גרם? בזה שסירב למלא את הבטחתו ולהפיל את שלטון חמאס בעזה, האם הוא לא זה שבעצם גרם לרציחתם של 1,200 ישראלים תוך יממה אחת בשבת הארורה ההיא? שפל המדרגה של השפל במנהיגי ישראל.
ביידן הוא דמוקרט, יש לו בייס מוצק בשמאל האמריקאי, מה שעשה למעננו עשה בתוך המגבלות הללו, ועיכוב משלוח הפצצות וה-D9 היה מהלך שלילי מבחינת ישראל. אלא שהמהלך הזה מתגמד לנוכח מה שביידן כן עשה, ברגע האמת. הוא הציל את ישראל. לא פחות. התמורה שהוא מקבל עכשיו, זו יריקה בפרצוף מראש ממשלת ישראל.
ארגמן משחזר, בקולו, את מאבקו נגד המהלך הזה: "הסיבה שאני חשבתי שכסף מקטאר הוא דבר רע, הייתה שקטאר היא מדינה תומכת טרור ואחים מוסלמים, עם רגל אחת במערב ורגל בטהרן. תוך מספר חודשים היה לנו מידע שכל חודש מופרש כסף מאותם 30 מיליון שמגיעים, ומוקצה לחמאס הצבאי. סנוואר מעביר כל חודש לדף, באופן מסודר, מיליוני דולרים במזומן להמשך בניית הכוח הצבאי. ידעה את זה ממשלת ישראל, הקבינט, ידע את זה ראש הממשלה".
העדות הזו, של מי שהיה ראש השב"כ, מגלמת את המאמץ העצום שמשקיעים נתניהו וסייעניו בבלימת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. מסע השיימינג, ההשחרה והטינופים שעבר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, רק כדי לקעקע את אמינותו ולשכנע את הציבור שאסור לתת לו למנות את הרכב הוועדה, כפי שדורש החוק. כי את מי מעניין החוק? מטרת החוק היא להגן על המדינה ואזרחיה. המטרה שלנו היא להגן על נתניהו.
"הבעיה המרכזית של 7 באוקטובר לא מתחילה בלילה שלפני או בשש בבוקר", אומר ארגמן, "אלא מתפיסת העולם של 'אנחנו מטאטאים בעיות ומחכים שיתפרצו עלינו'. אפשרנו לחמאס להשתלט על עזה ולהקים צבא טרור, אפשרנו לחיזבאללה להשתלט על לבנון ולהקים צבא, אלה שני צבאות בקנה מידה גדול מאוד, שאין להרבה מדינות, בשני המקרים אנחנו לא יוצאים למתקפות, לא יוצאים לקיזוז יכולות, כי אנחנו משאילים מעולם של מדינות, אבל אנחנו נותנים לשני ארגוני טרור, עם תפיסת עולם של ארגון טרור ושיקולים של ארגוני טרור, ובלי מערכות מרסנות של מדינות, לשבת לנו מצפון ומדרום".
"אמרתי אז ואני משוכנע גם היום שאסור היה לאפשר לקטארים להיות הגורם שמוביל את עסקת החטופים עם ישראל", אומר ארגמן, "פנו אליי משפחות חטופים, אמרתי, חברים, תעצרו, אל תלכו לקטאר בשום מצב, מבקשים מקטאר לתווך בינינו לבין חמאס, כשקטאר שווה חמאס. היה צריך לשים את מצרים בפרונט, יש לנו גבול משותף, יש לנו שלום ויש להם אינטרס משותף איתנו מול חמאס".
על המינויים לראש המוסד וראש השב"כ הוא היה נחרץ לא פחות: "אני חושש מאוד שמינויים לא מקצועיים בארגונים הללו יגרמו לכך שהם יקרסו לתוך עצמם. אם הם יקרסו לתוך עצמם, מדינת ישראל תקרוס לתוך עצמה ותחדל מלהיות דמוקרטיה. אנחנו דוהרים לשם, במקום שיש התנגשות בין הנחיה לבין חובה חוקית, חובתם של כל ראשי הארגונים לפעול אך ורק על פי החוק".
עד רגע זה לא נשמעו גינויים מצד מפלגת השלטון או חבריה. מבחינתם, זה אירוע רצוי. מחר-מחרתיים אתם תראו את אותו בריון משוטט במסדרונות הכנסת, מתחבק עם "שר המשפטים" ומחליק כאפות עם בכירי הממשלה. לפני כמה ימים הוא הספיק להגיע עם פעילים נוספים לביתו של פעיל שמאל כלשהו, חמוש במוט ברזל. גם הפעם, זה נגמר בלי אלימות. בינתיים.
במה פשע אהרן ברק? הרי רק לאחרונה הזעיק אותו בנימין נתניהו, למרות מצבו הרפואי וגילו, לייצג את ישראל בפני הטריבונל הפלילי הבינלאומי בהאג. ברק התייצב ונענה לדגל. עוד קודם, הזעיק אותו נתניהו לנסות לשכנע את בכירי מערכת המשפט להעניק לו עסקת טיעון מקילה במשפטו. ברק נענה גם לזה. עכשיו הוא מופקר לחסדי כל זב ומצורע, והלוואי שמרדכי דוד היה רק זב ומצורע. הסיפור הזה ייגמר רע. ואז נשמע את מחול התירוצים, הבריחה מאחריות, לא, לא הלכתי אחרי ארון המתים, לא אמרתי רבין בוגד, הכרזות במדי אס-אס הושתלו על ידי השב"כ. לא, לא למדנו כלום.
אגב, מי שחושב שאהרן ברק הוא אביה של המהפכה המשפטית בישראל, טועה. המהפכה הזו נולדה בחקיקה שהובילה הליכוד. כן, הייתה פעם מפלגה כזו, והיא הייתה לאומית ליברלית מוצהרת בטרם נחטפה בידי קנאי דת ומשיחיים. ועידת הליכוד שהתקיימה בשנת 1992 פרסמה את ההודעה הבאה: "בימי ממשלת הליכוד החלה מהפכה חוקתית בישראל. נחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.
זכויות יסוד של האדם מוקנות מעתה לא רק נגד עריצות השלטון, אלא גם נגד פגיעה לא הוגנת על ידי המחוקק. הליכוד יפעל להשלמת חקיקת חוק יסוד: זכויות היסוד של האדם, שהוא מיסודות השקפת העולם של הליכוד, כדי לעגן בחקיקה את השוויון בפני החוק, חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש האסיפה, חופש ההתאגדות, חופש הדת, הזכות למשפט הוגן ועוד".
בהודעה הזו נאמר במפורש, על ידי הליכוד, בהודעת סיכום ועידתה, שהמהפכה המשפטית הונהגה על ידי המפלגה ותאפשר זכויות יסוד גם נגד עריצות השלטון וגם נגד עריצות המחוקק. כלומר, בית המשפט יכול להתערב בתחומים אלה, במקרים מיוחדים. יו"ר הליכוד באותם ימים היה אחד, בנימין נתניהו.
לזכותו ייאמר ש-25 שנים רצופות לאחר הוועידה הגן נתניהו, בגופו, על העקרונות הללו ועל העצמאות המוחלטת של מערכת המשפט בישראל. עד שהוגש נגדו כתב אישום. עכשיו מתנפלים שליחיו על השופט ברק, אותו שופט שחש לעזרתו בכל פעם שנקרא לדגל. כן, מדובר בדפוס חוזר של כפיות טובה ושפל מדרגה. כך מול נשיא ארה"ב ביידן, כך מול נשיא העליון ברק.
התרעות פיקוד העורף