כששרון בחר להסתבך - ובלבד שלא להביך את הרמטכ"ל בפומבי | דב ויסגלס

מחר יתקיים באוניברסיטת רייכמן הכנס השנתי של קתדרת אריאל שרון למנהיגות לאומית ומחשבה צבאית, בשיתוף עם "אריק" - עמותת אריאל שרון למנהיגות, במלאת 12 שנים לפטירתו של ראש הממשלה לשעבר. הכנס יעמוד בסימן "ישראל אחרי המלחמה - אתחול למערכת הביטחון וליחסי החוץ". בקרוב יראה אור ספרי החדש, המביא עשרות אירועים מחייו של אריאל שרון, השופכים אור על דפוסי מנהיגותו ועל יחסיו המורכבים עם צמרת מערכת הביטחון בכלל ועם הרמטכ״ל בפרט. המקרה שיובא כאן ממחיש את עומק המתח בין הדרג המדיני לצבאי ואת האופן שבו ניסה שרון להתמודד עמו. אגב דיוני ועדת החקירה לאירועי סברה ושתילה נפלה מחלוקת עובדתית חריפה בין שרון ורפול ביחס לתוכנה של שיחת טלפון שקוימה בין השניים. יום שישי, 17.9.82 בשעות הערב, חזר רפול מבירות לאחר שפגש במפקדי הפלנגות. לטענתו לא ידע ולא שמע דבר על טבח וכך דיווח לשרון כי "הכול תקין והפעולה תסתיים מחר, שבת בבוקר". לטענת שרון אין זו אמת; רפול דיווח לו באותה שיחת טלפון כי הפלנגות הרגו שלא לצורך ועל כן הפסיק את המבצע. שעה קלה לאחר מכן התקשר לשרון העיתונאי רון בן ישי וסיפר כי שמע על דברים נוראיים שאירעו במחנות הפליטים; שרון לא הגיב. אם רפול דיבר אמת - אזי מה ששמע שרון מרון בן ישי אמור היה להקפיצו ממקומו; אם דברי שרון אמת - כל מה ששמע מרון בן ישי היה כבר ידוע לרבות ההוראה להפסקת המבצע ולא היה עליו לעשות או לומר דבר. ועדת החקירה אכן הזהירה את שרון, כנדרש בחוק, שהוא עלול להיפגע ממסקנה אפשרית כי משנודע לו לראשונה על הטבח – מפי רון בן ישי – לא עשה דבר; היה אפוא צורך משפטי חיוני להפריך את דברי רפול. הכנתי חקירה נגדית מקיפה וצולבת לרמטכ"ל רפול. ניסחתי עשרות שאלות המכוונות לפגוע באמינותו של ולהטיל ספק בגרסתו לאותה שיחה לילית. משתמה מלאכת הכנת החקירה נקבע אצל שרון מפגש רב משתתפים, כל צוות היועצים, להצגת השאלות ודיון בהן; ובתם הדיון סיכם שרון כי זו "חקירה מפוארת אלא שיש בעיה קטנה אחת" והוסיף "היא לא תתקיים…", נדהמנו. "יש פה מדינה ויש פה צבא. מצב שבו שר משסה את פרקליטיו ברמטכ"ל על מנת להציגו כשקרן הוא דבר רע מבחינת הצבא. רפול הוא רמטכ"ל פופולרי. החיילים אוהבים אותו. אי-אפשר שמול החיילים ולמול הציבור שר ביטחון יציג את מפקד הצבא כשקרן. מצטער, לא יהיה". גמגמתי משהו כי אם תתקבל גרסתו של רפול ביחס לתוכנה של "שיחת יום שישי" האזהרה שהזהירה הוועדה עלולה להתגלגל לממצא פוגעני למדי: שרון שומע ממקור אמין - עיתונאי בכיר - אודות טבח במחנות הפליטים, אינו אמר דבר ואינו עושה דבר להפסיקו. שרון בשלו: "אני מודע לנזק החמור שיגרם לי אם תקבע הוועדה שרון בן ישי מדווח לי על טבח ואני מוסיף ללגום בשלווה מכוס התה המהביל שהכינה לי לילי. ובכל זאת, יש פה צבא ויש פה מדינה. יש פה שיקולים לאומיים שהם מעבר לטובתי המשפטית". זהו. לא היה טעם להתווכח, הואיל ו"יש צבא ויש מדינה", ואכן נמנעתי מלחקור את רפול תוך נטילת סיכון רב כי גרסתו תתקבל ויקבע ממצא כי שרון היה אדיש לחלוטין נוכח התיאור המזוויע מפיו של רון בן ישי. אלא שדרכה של אמת תמיד להופיע. אלוף אמיר דרורי, מי שכיהן בזמן האירוע הנחקר כמפקד פיקוד הצפון, העיד כי בבוקר אותו יום שישי דיווחו לו מפקדי הכוחות שהוצבו סביב המחנות על מעשי התעללות וטבח שביצעו לוחמי הפלנגות. דרורי מיהר לדווח לרפול. רפול ביקשו להמתין עד אשר יגיע לביירות. משהגיע הסיעו דרורי מן המנחת למפקדה. בדרך, כך העיד, עדכן את הרמטכ"ל במה ששמע מהמפקדים: "עדכנתי אותו שהפלנגות מטהרים באש" (קרי יורים ללא הבחנה). כתוצאה הוזמן רפול לעדות נוספת. "האם דבריו של דרורי נכונים?" נשאל והשיב בערמומיות אופיינית כי "אם זה מה שדרורי אומר – זה נכון". הנשיא כַּהַן שאל: "וזה מה שדיווחת לשרון בתשע בערב, שהם מטהרים באש?" רפול השיב בחיוב, ומשכך הסירה הוועדה משרון כל אחריות ביחס למה שאירע באותו יום שישי בלילה. הועדה קיבלה בנושא זה את דבריו וקבעה כי מששמע מרפול על אודות הטבח וההוראה על הפסקת הפעולה בשל כך - לא היה עליו לעשות דבר נוסף. שרון לא היסס לסכן את מצבו המשפטי ובלבד ולא יובך רמטכ"ל בפומבי. כמה שונה מהנעשה היום. הכותב כיהן כמנהל לשכת ראש הממשלה אריאל שרון

כששרון בחר להסתבך - ובלבד שלא להביך את הרמטכ"ל בפומבי | דב ויסגלס

"יש פה שיקולים לאומיים שהם מעבר לטובתי המשפטית", הרעים לעברי שרון בקולו. כמה זה שונה ממה שקורה היום