המשפט והסדר הבינלאומיים מושתתים על הכרה בכך שקיומן של ישויות לאומיות זו לצד זו מחייב מערכת חוקים משותפת. שורשי מערכת חוקים כזו התהוו בעידן העתיק, אבל היסודות שעליהן נשען החוק הבינלאומי בעידן המודרני – ריבונות של מדינה על שטחה ואי־התערבות של מדינות אחרות בענייני מדינה מסוימת - נוצקו בהסכם וסטפליה ב־1648.
בעקבות מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר העמים שהיה אמור להשליט סדר עולמי שימנע מלחמות כאלה. מלחמת העולם השנייה חשפה את חולשתו של חבר העמים, שהוחלף בארגון האומות המאוחדות. במקביל הוקמו בתי הדין הבינלאומיים לצדק ולפשעי מלחמה, שהיו אמורים לתפקד כסמכות משפטית עליונה הגוברת על בתי משפט במדינות השונות.
ב־80 השנים שחלפו מאז צצו אתגרים למערך זה, ועדיין, חלק גדול ממדינות העולם האמין בקיומו של סדר עולמי יציב הכולל חוק בינלאומי המקובל על האנושות. סדרה של אירועים שהתרחשו לאחרונה מערערת את תחושת היציבות הזו. האם מדובר באשליה שהתנפצה, או שיש תוחלת לקיומו של סדר עולמי, והמערכת הנוכחית, על כל מגרעותיה, תצליח להתאושש מהחבטות שספגה ולחזור לתפקוד תקין?
מלכתחילה היה ברור שהדין הבינלאומי אינו חל במידה שווה על כל המדינות. מלחמות שבהן היו מעורבות מעצמות (קוריאה, וייטנאם, אפגניסטן) לא נבלמו על ידי המנגנונים הבינלאומיים אלא בכיפופי ידיים. אבל כל עוד המלחמות התנהלו במזרח התיכון, באפריקה ובאזורים אחרים הרחוקים מהמערב, היה נדמה שמנגנוני ההסדרה הבינלאומיים עובדים פחות או יותר.
הפלישה הרוסית לאוקראינה הביאה את חוסר היציבות אל מפתן דלתן של מדינות מערב אירופה, ומהלכיו של טראמפ בשנה האחרונה - חטיפת נשיא ונצואלה, הדרישה להעברת הבעלות על גרינלנד מדנמרק לארצות הברית והקמת מועצת השלום כגוף מתחרה באו"ם - ערערו עוד יותר את תחושת היציבות של הסדר העולמי.
נאומו של ראש ממשלת קנדה בוועידת דאבוס וסירובו, לצד סירובם של מנהיגי מדינות מערביות אחרות, להצטרף למועצת השלום, מייצגים במידה רבה את המחנה הליברלי־פרוגרסיבי במערב שמסרב להשלים עם התמוטטותו של הסדר העולמי. אלא שמבט מפוכח מלמד שחזון הסדר העולמי היה ונותר חזיון תעתועים.
אם העולם המערבי רוצה לשרוד כשמולו ניצבים בריונים חסרי עכבות כפוטין, שי ג'ינפינג, חמינאי וקים ג'ונג־און, אין לו ברירה אלא להעמיד מולם בריון חסר עכבות מסוגו של טראמפ. הטלת סנקציות כלכליות ואחרות עליהם נועדה לכישלון בדיוק כפי שקרה בעבר. מתכונת ההסדרה הבינלאומית כפי שנקבעה לאחר מלחמת העולם השנייה מיצתה את עצמה, וכעת נוצרת מתכונת חדשה־ישנה שבה החזקים משליטים את רצונם על אחרים. נקווה שלא יהיה צורך במלחמת עולם שלישית כדי לגבש את הסדר החדש.
התרעות פיקוד העורף