ממשלת השינוי, שהושבעה ב־2021, הייתה הראשונה בממשלות ישראל שצירפה מפלגה ערבית לקואליציה. היא הגדירה תוכנית לטיפול בפשיעה במגזר הערבי, והקצתה לכך תקציבים ראויים וצוותי עבודה בין־משרדיים. לפי נתוני ארגון "יוזמות אברהם", מספר הנרצחים בחברה הערבית ירד מ־126 ב־2021, ל־116 ב־2022.
מחאת החברה הערבית על אוזלת היד של הממשלה והמשטרה עוררה את מנהיגי המפלגות הערביות להצהיר על כוונה להקים רשימה משותפת לבחירות. אך השאלה אינה רק אם תקום רשימה, אלא מה היא תדרוש ואם וכיצד היא תפעל אחרת.
מחקר שפורסם ב־2024 ובחן את העשייה הפרלמנטרית של חברי הכנסת הערבים לאורך שישה עשורים מצא כי עיקר פעילותם מכוונת לצורכי הציבור הערבי בישראל, בניגוד לתפיסה הרווחת.
זכויות אלה מוענקות לקבוצות אתניות, דתיות או לשוניות, מתוך הכרה בכך שלצד זכויות הפרט קיימות גם זכויות קולקטיביות הנוגעות לזהות, תרבות ושפה. תכליתן, לאפשר שמירה ופיתוח של מורשת ותחושת שייכות, בין היתר באמצעות ייצוג פוליטי, חינוך ותרבות.
זכויות קיבוציות אינן מובנות מאליהן: היקפן ואופיין נקבעים על ידי המדינה ומשקפים את נכונותה להכיר במיעוט גם כקבוצה בעלת זהות קולקטיבית לגיטימית. ההכרה בזהות הייחודית של ערביי ישראל כמעט אינה מתקיימת בפועל.
היא אמורה לבוא לידי ביטוי ביכולת לעצב נרטיב עצמי ובזכות ללמוד את ההיסטוריה והתרבות של המיעוט מנקודת מבטו, לרבות אירועי 1948 והנכבה, לצד הרחבת היצע אמצעי התקשורת בשפה הערבית.
רשימה אזרחית משותפת, שתכיר בזכותו של הרוב היהודי למדינת לאום – כפי שעשה מנסור עבאס ב־2021 – ובמקביל תיאבק למען זכויות קיבוציות ואזרחיות של המיעוט הערבי, עשויה להיות הצעד המשמעותי ביותר לשינוי בחיי אזרחי ישראל הערבים.
התרעות פיקוד העורף