הנה כמה צימוקים אוטו־אנטישמיים ממאמרו: “טיהור אתני בגדה המערבית”, “משטרת ישראל היא מקור ההשראה לטרוריסטים היהודים”, “כוחות צה”ל משתפים פעולה עם הפורעים”, “הציבור היהודי בשטחים מחפה על הפורעים”, “סביר מאוד שגם בעזה בוצעו פשעי מלחמה”, ומעל לכל – קריאה לקהילה הבינלאומית “להפסיק את הפשעים נגד האנושות שנעשים בגיבוי הממשלה” ופנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג להיות “הכתובת לחקירה”.
אין בדעתי להתווכח עימו על כך שהוא מאשים את כלל המתנחלים, מתעלם מארגוני הטרור הרצחניים, יוצא נגד המשטרה וצה”ל (“פושעים” בעיניו), אינו מכיר עוד ביהודה ושומרון אלא ב”גדה המערבית”. בדעתי רק לקונן על המהפך האידיאולוגי שעבר (והוא מודה בכך) אל מחוזות השמאל הקיצוני. למקרא מאמריו ולמשמע התבטאויותיו ברור כי אין שום פער בין עמדותיו ובין אלו של ראש הדמוקרטים, יאיר גולן.
מי בליכוד אינו זוכר את אולמרט ההוא, הוגה הסלוגן “פרס יחלק את ירושלים”? אני זוכר אותו עומד בגשם שוטף בפריימריז בליכוד בגני התערוכה, מטרייה בידו, מפציר בכל מצביע, בצ’אפחות על הכתף, בחיוך מעושה, להצביע עבורו, כמי שישמור על שלמות בירתנו (אז עוד היה ראש העירייה, ועל מעלליו בה סיפרה מי שהייתה מזכירתו), כמי שנאמן מאין כמוהו למורשת הלאומית ורואה עצמו מנהיג עתידי של הליכוד. חדי עין יכלו כבר אז להבחין בסטייה קלילה, בקריצה לברנז’ה, בחוסר אמינותו ובחנפנותו.
נכון, לא רק אולמרט השתנה. גם עוד “נסיכים” ו”נסיכות”, שהפנו עורף לא רק לנתניהו, שנוא נפשם, ולליכוד, אלא לדרך ז’בוטינסקי, זו המדברת בין השאר על זכות העם היהודי על כל ארץ ישראל (“שתי גדות לירדן”) כמולדתו ההיסטורית, זכות העולה על זכותם של הערבים. רק כשערביי ארץ ישראל, קבע ראש בית”ר, יכירו בעובדת קיומה של המדינה היהודית, הם יזכו למלוא הזכויות בה.
אין לכחד כי גם הליכוד השתנתה, כפי שהמפה הפוליטית למלוא רוחבה שינתה פניה. אולמרט הרחיק יותר מכולם בסטייתו, במהפך האישי שעבר, בכתיבה הבוטה שלו, שמשרתת את תעמולת שונאי ישראל. גם אם אין לו כיום תפקיד רשמי, כשהוא משוחרר לטוב ולרע מעברו, מילותיו מקשות על ישראל במאבק על צדקתה בדעת הקהל בעולם בעת קשה זו.
ויש נחמה: "הארץ" וכותביו מדברים בשם מיעוט בציבוריות הישראלית, ואליו. השפעתם כמעט אינה מורגשת למרות קולניותם, למרות הופעותיהם המרובות בתקשורת המקומית והעולמית. הציבור ברובו, בקואליציה וגם במפלגות האופוזיציה, אינו הולך שבי אחר דעותיהם המוקצנות. בעוד הם מגדפים, מוציאים דיבתנו רעה, מספר המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון נוסק מעלה. עוד יישובים, עוד התנחלויות, עוד חוות. ונכון, את אותם מאות נערים שמתגרים בזדון בתושבים הערבים יש לעצור. חובה למנוע מהם להמשיך במעלליהם. הם פוגעים בהתיישבות במעשיהם, כשם שאולמרט ושות’ פוגעים בה במילותיהם.
עיתון "הארץ" וחבר כותביו מוכיחים מדי יום ביומו ומדי גיליון בגיליונו כי אין צורך באויבים מבחוץ כשישנם עוכרים מבית שמהדהדים את תעמולת האויבים. למרות הניסיון היומיומי לתקוע מקלות בגלגליה, עגלת הציונות נעה בבטחה קדימה.
התרעות פיקוד העורף