הבחירה בצקלג אינה הגיונית בעת הזו. בנבטים, לעומת זאת, קיימת כבר תשתית תעופתית פעילה, קיימת מסילת רכבת, קיימים חיבורים תחבורתיים, קיימות החלטות ממשלה והסכמות עקרוניות שהתקבלו לאורך השנים. שם היה אמור לקום שדה תעופה אזרחי משלים, כזה שהיה משנה מציאות בתוך שנים ספורות, ולא עשורים. שדה כזה היה יוצר אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים, מחזק את המשילות בנגב המזרחי ומחבר באמת את הדרום למרכז הארץ ולעולם.
במקום לעשות זאת, בוחרים להתחיל מאפס, במקום שבו הכל עוד צריך להיבנות: תכנון סטטוטורי מלא, סלילת כבישים חדשים, חיבורי רכבת, הקמת מערכות תשתית והסדרה ביטחונית מורכבת. המשמעות: דחייה של שנים ארוכות, עלויות עתק וחוסר ודאות תכנוני.
אם יוחלט בעתיד לקדם גם שדה תעופה בצקלג, אתמוך בכך. הנגב גדול דיו להכיל יותר מפרויקט אחד. אבל אם רוצים להניע תהליך שיביא תוצאות בשנים הקרובות – נבטים הוא הפתרון ההגיוני, המהיר והיעיל. מעבר להיבט הכלכלי המיידי, שדה תעופה אזרחי בנבטים יעגן את הנגב על מפת התעופה הבינלאומית, ימשוך השקעות, חברות תעופה, תעשיות לוגיסטיקה ותיירות, ויחזק את הערים והיישובים במרחב כולו. הוא גם יעודד מעבר אוכלוסייה איכותית דרומה.
הנגב לא צריך עוד חלום רחוק. הוא צריך מציאות מתקרבת. הוא צריך לוחות זמנים, תקציבים, אחריות וביצוע. כל השאר – רעשי רקע.
התרעות פיקוד העורף