הבשורה הטובה היא שחוץ מחללי שווא ושכול הכל הפיך. אין חוק שלא ניתן לתקן, ואין מינוי הזוי או מזיק שלא ניתן להדיח כמו כתם על צלחת. ועם הצלקת הפוסט-טראומטית נתמודד בחלוף משטר הרשע.
אומרים שוועדת חקירה ממלכתית תחשוף את "האמת", את האחראים, ותתקן את המעוות. שטות גמורה, והאומרים טועים. אין טעם בוועדת חקירה, משום שהסיבה לפרוץ הטבח בעוטף ברורה: פיזיקה. מדינה שלמה מסרבת להבין שלחץ של עשרות שנים על אנשים במצור חייב להתפוצץ. האחריות מוטלת על ממשלות ימין ושמאל לדורותיהן ועל עיוורונו של צה"ל. יש רוב מוצק שהחזיק בתפיסת עולם ביטחונית ומבצעית, בעצם מנטלית, שאומרת שאנחנו במלחמת נצח מול אויב אכזר שזומם בכל רגע להשמידנו.
ברצועה זה פרץ במכה אחת מול העוטף, בגדה זה מתנהל שנים ונפרס על פני שנים, והפיזיקה דומה: לחץ של מתנחלים בגיבוי פוליטי מוביל לאינתיפאדה אחת מאז מלחמת ששת הימים ועד היום. אירועי ההינתקות לפני כ-20 שנה הוכיחו כבר אז שמדובר במשיחיות עיוורת, שכשלה. והיו רגעי חסד כמו השלום עם מצרים, וכמו אוסלו א' וב'.
רק ועדת חקירה שתורה מפורשות לבדוק את הקשר בין תחזוקת חמאס, מזוודות מזומן, אספקת אמצעים לבניית מנהרות והדירקטיבה של נתניהו ("תשאירו לי את הטיפול בחמאס") תוביל למסקנות אמת. האחריות הזו כוללת החרבת תדמית ישראל, פיגועים כלכליים, שסע בלתי ניתן לאיחוי, תפקוד לקוי של משרדי הממשלה, שחיתות אישית ופוליטית של כנופיית הקואליציה ורוח האלימות שמרחפת על פני תהום ברחובות ובצמתים. הבעיה הלאומית הכואבת היא שמעבר לזיהוי האחראי האמיתי, החקירה עשויה להביא למסקנה שהרוגי הטבח בעוטף, אזרחים, חיילי צה"ל וכ-80 אלף פלסטינים הם חללי שווא. ולאן נמשיך משם?
שמחים ומאושרים
ואז, כאשר נדמה לאהבלים כמוני שהקרקע בשלה להנביט את זרעי המרי האזרחי, מסתבר על פי מדד האושר של הלמ"ס ש-91% מאזרחי ישראל מרוצים מהחיים. באמת? כל החרא שצף במדמנה זה קציצות בקר ברוטב כוכבי מישלן? עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי רובם המוחלט של אזרחי ישראל שבעי רצון מחייהם - גם אחרי 7 באוקטובר, ולמרות המלחמה, וההפיכה המשטרית, והפקקים, ויוקר המחיה, וכל הבן גבירים והיריב לוינים.
מומחים אומרים כי ההסבר לתופעה טמון בניסוח השאלה ובהנמכת ציפיות: "אם אני קם בבוקר ואני לא בדיכאון, אז אני מדווח שאני מרוצה מהחיים". שזו פחות או יותר תגובת חתול רחוב בתשובה לשאלה אם הוא מאושר. אם הנתונים האלה מזויפים או השאלות תפורות, אם במציאות של היום יש מכחישי מציאות מעבר לשוטים ולמשוטים שהם מחצית המדינה, הרי שניתן להבין למה המחאה לא חרגה מהפרוטוקול של ועד בית ובעצם מדובר בדמעות תנין על חללי שווא במלחמות שווא. בצד המשוואה של הלמ"ס יש משוואה נוספת בסגנון דומה: אם אני קם בבוקר ואני בחיים, אז אני מדווח שאני מרוצה מהחיים. וגם זו השקפה של חתולת רחוב שמסרבת להבין שאחרי כל בוקר מאושר מגיע ערב של פחי נפש ואשפה.
השאלה היא אם גם האקט הזה הוא במסגרת הכל הפיך, והתשובה היא ודאי. כל סיפור כיבושי ששת הימים הוא סוג של טלטלה. פעם מפנים את גנים וכדים ופעם מחזירים, בהתאם לממשלה המכהנת וללחץ האמריקאי, אבל המגמה ברורה: חזרה לגבולות 67'. התהליך שיחנוק את אלו הבולעים בלהיטות נתחים גדולים מיכולת בליעתם מבוצע על ידי כוחות גדולים מממשלת ישראל, כמו לחץ אמריקאי בינלאומי ואזורי להגשמת הסכם הנקודות בעזה.
מועצת השלום וועדת הדירקטיבות הן בדיוק אוסלו ג'. משרדים משותפים, בניית מנהל אזרחי-ביטחוני, חלוקה של שטחים, הצבת בכירים מקומיים משני הצדדים כרשויות, העברת תקציבים ועזרה בסיוע הומניטרי לתשתיות. בדיוק הגשמת אוסלו א' ו-ב'. אחרי שנים שבהן נתניהו האשים בכל צרה אפשרית את "אוסלו", הוא משווק כיום את אוסלו ג'.
הבעיה היא להחזיק מעמד עד הבחירות ולהידרש כבר עכשיו לאפשרות שהבחירות יידחו, יזויפו ויאוימו - פיזית ליד הקלפיות, או באמצעות חקיקה שתוציא מחוץ לחוק מפלגות ערביות. לא מדובר באזהרה, הערכה, איום או נבואה. זו עובדה: מי שמרמה, משקר, מזייף, מעליל האשמות שווא מטורפות ומוסיף בכל אירוע מלוא החופן נבזות רעילה - לא יהסס לזייף בחירות. בייחוד כאשר הדרישה למיצוי הדין תחייב את הממשלה הבאה להכניס לא מעט לכלא.
התרעות פיקוד העורף