פרשנים בכירים בוושינגטון יודעים לספר כי הפגישה לא הניבה מבחינת ישראל תוצאה מעשית. להערכתם, הפגישה הבהירה כי מתקפה אמריקאית צבאית נגד איראן היא רחוקה. פרשן ותיק, שלדבריו שוחח עם מקורב מאוד לטראמפ, אמר כי מתקפה נגד איראן בשלב זה, למרות צבירת הכוחות האמריקאיים במזה"ת, היא "מהלך שלא נידון בבית הלבן באופן דחוף ומועדף".
ההערכה המוסכמת על פרשנים בכירים בוושינגטון היא שראש הממשלה נתניהו איננו מודע באופן מלא לכך שכל נושא איראן הופקד בידי סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר. ומה שראש הממשלה מתקשה לקבל ולהשלים הוא ששניהם, וויטקוף וקושנר, אינם אוהבים אותו, ורואים בו מכשול להשגת הסכם גרעין חדש עם איראן.
להערכת פרשנים, למרות ההתקדמות בין הצדדים, הסכם גרעין חדש עדיין לא מעבר לפינה, ומצריך המשך מו"מ מאומץ. אבל הסכם הוא בהחלט בר־השגה. מאמציו של ראש הממשלה נתניהו לשכנע את טראמפ להעדיף מתקפה צבאית הם מאמצי שווא, להערכת פרשנים ומשקיפים בוושינגטון המזוהים כמקורבים לצמרת הבית הלבן. אין לנתניהו סיכוי לאכוף על הנשיא טראמפ החלטה לתקוף את איראן.
מאמצי ההסברה של נתניהו נגד התגרענותה של איראן הם צודקים. אבל דווקא ובמיוחד מאמצים אלו, שנתניהו מוביל זה שנים, צופנים בחובם משגה מהותי, וליתר דיוק מחדל. האירוניה הגדולה היא שכל ביקור של נתניהו בבית הלבן וכל ניסיון שלו לגייס ולרתום את הנשיא טראמפ להעדיף מתקפה צבאית נגד איראן - מעצימים את המחדל.
איראן היא מדינה סרבנית, מאוד לא אהודה, ומוקצית בזירה הבינלאומית. היא נחשבת לחלק חשוב בציר הרשע, הכולל גם את רוסיה, סין וקוריאה הצפונית. ההישענות הטוטלית של נתניהו על טראמפ במאמצי ההסברה שלו נגד איראן, גורמת לכך שראש הממשלה מבודד את עצמו בזירה הבינלאומית, ומתנכר לארצות מערביות מרכזיות, שמאוד לא אוהדות את איראן ומתייחסות למשטר בטהרן כאל צרה ומטרד בכל הנוגע ליציבות ולביטחון בעולם.
ראש הממשלה מתעלם לגמרי מתמונת מצב זו. הוא ממשיך בעקשנות ובאובססיביות להסתמך על הנשיא טראמפ כגורם בלעדי נגד התגרענות איראן. ראש הממשלה יכול היה ליזום ולהקים קואליציה של מעצמות וארצות מערביות מרכזיות ולהפעילן כשותפות וכמעורבות במאבק נגד התגרענות איראן. הוא בחר שלא לעשות כן.
נתניהו מתנהל בשיכרון חושים מול טראמפ, ורואה בו נשיא כל־יכול, יחידי, המסוגל לבלום לבדו את שאיפותיה הגרעיניות של איראן. זה לא רק משגה, זה גם מחדל מתמשך. מחדל שראש הממשלה במו ידיו, וליתר דיוק - במו ביקוריו התכופים בבית הלבן, מחזק ומעצים.
במקום הביקור הנוכחי בוושינגטון, נתניהו צריך היה לקיים מסע דילוגים בבירות מעצמות המערב ובארצות מערביות מרכזיות, לשוחח עם ראשי המדינות ולהציג להם את "תיק הראיות" בנוגע להתקדמותה של איראן בנושא הגרעין ובפרויקט הטילים הבליסטיים שאיראן מפתחת.
נתניהו היה מופתע לגלות את מידת הנכונות של מנהיגי גרמניה, בריטניה, צרפת והסקנדינביות להצטרף למאמציו נגד התגרענות איראן. חבל, לא נראה שיש סיכוי שראש הממשלה נתניהו יפעל כך. נוח לו, נעים לו, מחניף לו - להגיח לוושינגטון ולהתחכך עם הנשיא טראמפ.
איך סיכם הנשיא את שיחתו עם ראש הממשלה? "הייתה פגישה טובה מאוד... התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך". הפירוש המעשי של הצהרה זו הוא: "נתניהו, עזוב אותי עם איראן. מטפלים בזה וויטקוף וקושנר".
התרעות פיקוד העורף