כאשר ליוויתי במשך שנים את ועדת הבחירות המרכזית כראש מטה ההדרכה שלה, הוקדשה תמיד תשומת לב ונערכה פעילות הדרכתית מקצועית אינטנסיבית לבעלי תפקידים, מיושבי ראש, מזכירי וחברי ועדות קלפי ועד משקיפים, שוטרים וסדרנים. כמו כן, נקבעו כללים מחמירים לגבי דרישות הסף למינויים.
אתגרים אלה נעוצים בהפצת מידע שגוי או חלקי, ביצירת תמונות, סרטונים או טקסטים שנראים אמיתיים אך אינם. עשויים להיערך ניסיונות לפרוץ למערכת, מתקפות על אתרי מידע או הפצת מסרים מבחוץ. שימוש בבינה מלאכותית עלול להביא ליצירת תוכן מזויף ולמיקוד מסרים לקבוצות מסוימות בצורה שעלולה להטעות ולהביא לבחירה שאולי עומדת בניגוד לעמדתו הפוליטית של האזרח הבוחר.
לפיכך, צריך להיערך לשמירה על טוהר הבחירות על ידי חיזוק אבטחת סייבר, הגנה על מערכות רישום בחירה וספירת קולות. דרושים חקיקה וכללים בכל הקשור להגבלת פרסום מוטעה ולהגברת האחריות של פלטפורמות דיגיטליות. נדרשים איתור קלפיות רגישות שסכנת אלימות נשקפת בהן מראש וייזום חקיקה שתמנע קריאת תיגר על בחירות ללא רבב. יש להיזהר מפוליטיזציה קיצונית שתחליש את האמון בתוצאות.
דווקא כאשר המשטר במדינה הוא יותר סמכותני מאשר דמוקרטי, יש לעמוד על המשמר בעניין טוהר הבחירות במובן הרחב של המילה. ברור שנקיטת כל הצעדים האמורים מחייבת תוספת תקציבית בתחום מערכות המחשוב, שיו"ר ועדת הכספים של הכנסת חנוך מילביצקי מתנגד לה, ייתכן שמסיבות פוליטיות.
החברה האזרחית והאופוזיציה חייבות לנקוט אמצעים למניעת ערעור על המעמד והיושרה של ועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט בית המשפט העליון, בעיקר בתקופה שבה בית המשפט נתון תחת איומים ודה-לגיטימציה. יש להבטיח שקיפות ופיקוח ציבורי ופרסום מידע ברור לציבור ואף ללמד אזרחים ככל האפשר לזהות מידע אמין. אם לא נתקע מקלות בגלגלי אלה המתנגדים בדרכי מרמה בזויות להחלפת השלטון, ייסתם הגולל על הדמוקרטיה בישראל.
התרעות פיקוד העורף