הטענה הראשונה הופרכה, כשהתברר כי קרלסון עבר תשאול כפי שנערך לכל הנוסעים מעת לעת, וכי התשאול נערך בחדר צדדי, לשמירה על פרטיותו. באשר לטענה השנייה, ובכן, אני מציע למר קרלסון הנכבד שיביא את שרידיו של אברהם אבינו כדי שיהיה לנו למה להשוות. הרעיון לקבוע בדיקת דם כדי לאשר לגיטימיות דתית או לאומית מזכיר לי תפיסות בעייתיות בהיסטוריה, וחבל שהוא לא מבין שיהדות מוגדרת לאורך כל ההיסטוריה לא רק דרך ביולוגיה, אלא גם דרך תרבות, דת, מסורת והלכה.
הרמיזות של קרלסון, שהטילו ספק בלגיטימיות ההיסטורית של היהודים בני זמננו, נובעות מבורות היסטורית וארכיאולוגית, וחבל שלא יצא לסיור בארץ וראה את הקשר. אני מצטרף לדברי השגריר שאמר, "תיאוריית הקונספירציה של קרלסון מסוכנת ומגעילה". אני יודע שאינני אובייקטיבי, אבל אני רופא שמכיר מקרוב תרופות וטכנולוגיות רפואיות שאינן זמינות לחולים הזקוקים להן כדי לשרוד, כדי לתפקד, כדי לחיות, אבל אינם יכולים להרשות זאת לעצמם כי התרופות אינן בסל הבריאות.
כרופא אני יודע שחברי ועדת הסל הם האנשים הקובעים מי יחיה ומי ימות, וזו לא מליצה ולא מטפורה. במסגרת התקציב הניתן לה על חבריה להחליט את מי להעדיף, מי לשבט ומי לחסד. איזה חולה יסבול פחות או יהיה דמנטי מהר יותר. במדינה שיש לה כספים לדברים מדברים שונים, אפשר, למשל, להעביר אל הסל חלק קטן מהכספים הקואליציוניים המופנים למשל למוסדות דת, שהרי גם דתיים וחרדים נהנים מסל הבריאות.
חלק מהמוסדות שאליהם מופנים הכספים, חשובים לדעתי הרבה פחות ממתן אישור לתרופות מצילות חיים ולהכנסתן לסל. לדוגמה, לא יקרה דבר אם אישה תזדקק לנסיעה באוטובוס על מנת להגיע לעיר שכנה כדי לטבול במקווה, אבל הרבה יותר קשה לחולה סרטן לנסוע בתחבורה ציבורית על מנת לקבל טיפול קרינתי או כימותרפי בעיר אחרת.
תרופות לאלצהיימר, לסכיזופרניה, למחלת קרוהן, למחלת השמנה נדחו. אין לי ספק שהדבר לא נעשה מרוע או מחשיבה בלתי מספקת, אלא רק מחוסר תקציב. לא הייתי רוצה להיות חבר בוועדת סל התרופות, להיות זה שמחליט, ואני בטוח שחברי הוועדה יצאו בסופו של דבר עם כאב לב בגין כל תרופה שהוכרחו לפסול.
התרעות פיקוד העורף