אבל רגעי האושר והסיפוק של הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות ברחבי העולם, בדגש על ארה"ב, נמשכו בקושי חודשיים. כבר בחודש מרץ 2016 החליט ראש הממשלה, בלחץ חרדי, להקים ועדה "לבחינה מחודשת של ההחלטה". אלה כמובן מילות קוד שאומרות, לעולם לא ניישם אותה, אבל פורמלית ההחלטה לא בוטלה, נשארה בעינה, ורק הועמדה לבחינה מחודשת.
ראש הממשלה הבין היטב כי משמעותה התנגשות חזיתית ביהדות ארה"ב, ובאותה העת הוא עדיין חשש מכך. ביוני 2017 שוב חזרה הממשלה והחליטה על הקפאת היישום של החלטתה הקודמת אבל, אופס, הבטיחה כי "ייבחנו חלופות", וב-2018 קבעה ועדת שרים כי "יש לקדם תכנון של הרחבה הדרומית". בכל זאת משהו…
הוראת בג"ץ הובילה, איך לא, למבול התקפות, קודם כל על בג"ץ עצמו. זה הרגל פאבלובי, חפש את הבג"ץ. מצאנו. ובאותו הקשר התחדשה הביקורת על העולם הרפורמי והקונסרבטיבי, ש"העז" לבקש ממדינת ישראל את מה שמגיע לו: שוויון, יחס הוגן ואולי קצת הערכה.
איתנו בכל החזיתות
ראוי לחדד עובדה אחת: כנסת ישראל וחברי ממשלה משתלחים במיליוני יהודים בלי בושה ובלי להתנצל, וזה קורה דווקא עתה, לאחר 7 באוקטובר, שהיה על פי כל הדעות נקודת מפנה ביחסים שבין העולם היהודי לבין ישראל. נזכור, לא נשכח, כיצד העולם היהודי התגייס התגייסות חסרת תקדים למען מדינת ישראל.
מיליארדי דולרים הועברו לישראל, חלקם במזומן וחלקם באמצעים שונים שנועדו הן לחיילי צה"ל והן לחזית האזרחית. זאת נוסף על תמיכה מדינית-פוליטית של קהילות אלו במקומותיהן השונים כדי להשפיע על ממשלות ועל מנהיגים בעולם כדי שיתמכו בישראל. כך גם בחזיתות החברתית והכלכלית, ובכל היבט אחר שנוגע למאמץ האדיר שאליו נדרשה ישראל.
לתוך המציאות החדשה והמסובכת שלאחר המלחמה, 57 חברי כנסת, בלי להסמיק, מצביעים בעד הצעת חוק ששוללת ומבטלת את מה שכבר קיים, את המרחב השוויוני הקטן הדחוק והדחוי בקטע הדרומי של הכותל, ומאיימת כי מי שיפעל ברחבה עלול לשבת שבע שנים בכלא. נתניהו יודע לעצור החלטות בכנסת כשהוא רוצה. בפעם הקודמת הוא הבטיח לחברי ועידת איפא"ק שבה נכח, כי בשובו לישראל יפעל שוב להפשרת החלטת הממשלה ולמימושה. גם עכשיו היה יכול לדחות את ההצבעה. הוא לא רצה. זה כנראה פחות מעניין אותו או חשוב לו.
אנחנו בימים של מתח מתמשך. אם חלילה תתלקח מלחמה, ישראל שוב תזדקק לעזרה. נושאות המטוסים, הצוללות, המשחתות, מטוסי ה-F22, החמקנים וכל המערך האדיר של ארה"ב יהיו פה, אבל יתפזרו אחר כך. חזיתות אחרות מחכות. מה שיישאר פה איתנו תמיד, תמיד, כפי שההיסטוריה היהודית מלמדת, זה אהבת העם היהודי בנו ותמיכתו הבלתי מותנית. הקשר הזה הוא קו החיים שלנו, לידיעת 57 חברים בכנסת ישראל.
אני חושש שגם הקשר הזה לא יעמוד לתמיד.
התרעות פיקוד העורף