ממצב שבו ישראל נלחמה לבדה בשבע חזיתות, עברנו למצב שבו איראן נלחמת לבדה בשבע חזיתות. תוך שנתיים ורבע. לא רע. ב־7 באוקטובר 2023 ישראל נלחמה על חייה, מוקפת ב"חגורת אש", על סף יישומה של "תוכנית ההשמדה" מבית מדרשה של איראן. ספגנו את המכה הקשה בתולדותינו. למרות תנאי הפתיחה הקשים, ניצחנו. עם ישראל קם מרבצו, צה"ל הפגין את יכולותיו, המודיעין את עליונותו.
ועכשיו, בא ההיפוך האסטרטגי. מי שמוקפת ב"חגורת אש" היא איראן, ומשטר האייתוללות נאבק על נשימותיו האחרונות.
רוב הפרטים של מה שקרה אתמול, ומה שיקרה בימים הקרובים, יתפרסם רק בעתיד. רק אז נדע את עוצמת הדיוק של המודיעין הישראלי, את העליונות המודיעינית הבלתי נתפסת שלנו במדינה שמרוחקת מישראל אלפי קילומטרים. אם זה היה תלוי בי, שם המלחמה הזו, שנפתחת בפורים, צריך להיות "אוזן אמ"ן". מכת הפתיחה שלה תילמד בעשורים הקרובים בכל מכללה צבאית בעולם.
מבצעי ההונאה, האיסוף המודיעיני האינטנסיבי ששוב הוכיח את עצמו בבירה האיראנית, יכולות הדיוק והתיאום, כל אלה בלתי נתפסים ממש. ועדיין, מוקדם לחגוג. זה עוד לא נגמר. עוד יהיו כאן רגעים קשים ועוד לא ברור אם מטרת המבצע, הפלת המשטר האיראני, אכן תושג. אם האייתוללות יישארו בטהרן, אי אפשר יהיה להכריז על ניצחון. ולכן, צריך לשמור את השמחה והאופטימיות להמשך.
בעוד יומיים־שלושה יגיע תורם של האיראנים. משטרים דיקטטוריים לא נופלים מבחוץ, הם נופלים מבפנים. בעיקר, אם אין "מגפיים על הקרקע". המשטר היחיד שנפל בעקבות מערכה אווירית היה בסרביה, ב־1999. איראן אינה קוסובו. באיראן יהיה צורך בהרבה יותר ממערכה אווירית. צריך לקוות שהמוסד, הסי.איי.איי והשותפים הנוספים של המערב באזור יודעים את עבודתם.
אפשר להגיד ששלוש המטרות הללו הושגו ברובן. יכולות השיגור קיימות עדיין, אבל הוקטנו משמעותית. מהיום, תספוג איראן הפצצות אסטרטגיות עוצמתיות אפילו יותר. מטרות שלטוניות, תשתיתיות, מטרות של משמרות המהפכה, מאמץ לפגוע כמה שיותר במי שיכולים לפגוע ולדכא הפגנות, הטלת הלם ואימה (shock and awe) מקסימליים על השלטון, על סמלי השלטון, על קלגסי השלטון, בתקווה שגם זה יעודד את ההמונים לחזור לרחובות ולשחרר את המדינה.
המבצע האמריקאי־ישראלי הזה הוא חסר תקדים. גם במבצע קדש, שבו פעלה ישראל בתיאום עם צבאות בריטניה וצרפת כדי "לשחרר" את תעלת סואץ מידי מצרים, לא היה שום דבר דומה לזה. ישראל וארה"ב בעצם איחדו את זרועות האוויר, הים והמודיעין שלהן לזרוע אחת. ולא, זה לא כמו סיפור הפרעוש על זנב השור שבסיומו של יום עבודה קשה הכריז "חרשנו". לחיל האוויר שלנו אין במה להתבייש מול מה שהאמריקאים הביאו לכאן. מודיעינית, האמריקאים לא היו יכולים לבצע את מה שביצעו בלעדינו. השילוב הזה הוא התגשמות של חלום, דווקא בתקופת שפל במעמדה של ישראל בארה"ב. הסקר שפורסם אתמול, שלפיו תמיכת האמריקאים בישראל הגיעה לשפל מדאיג וחסר תקדים, לא השפיע על מה שקורה עכשיו. צריך להתפלל, וגם לפעול, כדי שזה לא ישתנה בעתיד.
למרות כל מה שנכתב כאן, אסור לשכוח שאין עדיין מקום לאופוריה. צריך לזכור שהמטרה העליונה היא החלפת המשטר. אם זה לא יקרה, אי אפשר יהיה למחוק את איראן מרשימת האיומים הקיומיים על ישראל. אם כן, זה יהיה עידן חדש.
התרעות פיקוד העורף