אף אחד מאיתנו לא שש אלי קרב. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, רוצים לחיות בשלום, לנהל שגרת חיים נורמלית, לגדל את ילדינו בביטחון, ובוודאי שלא להתעורר בחרדה קיומית לצלילי אזעקות בבוקר שבת, או לבלות ימים ארוכים ולילות לבנים בממ"דים ובמקלטים.
המלחמה היא תמיד הברירה האחרונה. היא גובה דמים, זורעת הרס כבד ומשבשת את הכלכלה והחברה. אולם המזרח התיכון אינו נוטה חסד למי שעוצם עיניים לנוכח הסכנה. המציאות האכזרית שנכפתה עלינו מציבה בפנינו עובדה אחת: המתקפה נגד איראן איננה גחמה של שוחרי מלחמה, אלא הכרח אסטרטגי, ביטחוני וקיומי מהמעלה הראשונה.
בעם כלביא איראן הוכיחה שהיא מוכנה לתקוף אותנו ישירות משטחה. לכן, אם נגזר על ישראל לתקוף באיראן ולהתעמת חזיתית עם "התמנון" ששולח את זרועותיו אלינו – העיתוי קריטי. והעיתוי הוא עכשיו. דווקא עכשיו, בדיוק עכשיו, ובמיוחד עכשיו. הסיבה לכך שכלתנית ונוגעת למאזן הכוחות הגלובלי: כוחותיה של המעצמה הגדולה והחזקה בעולם, ארצות הברית, נמצאים לצידנו. הנוכחות האמריקאית המסיבית במזרח התיכון מעניקה לישראל מטרייה אווירית חסרת תקדים בהיקפה.
הבה נסתכל אל התרחיש החלופי והמסוכן: מה יקרה אם נדחה את הקץ בתקווה לאשליה של יציבות זמנית? החשש הגדול והממשי ביותר הוא שאנו עלולים למצוא עצמנו נדרשים לפעול ביום שאחרי. היום שבו ייחתם הסכם פייסני חדש בין וושינגטון לטהרן, כזה שישאיר את ישראל מחוץ למשוואה.
במסגרת הסכם כזה, הצבא האמריקאי יתקפל בהדרגה מהמזרח התיכון ויפנה את משאביו לזירות אחרות על פני הגלובוס. במקביל, הסנקציות הכלכליות המשתקות, שחונקות כיום את שלטון האייתוללות, יוסרו כליל. מיליארדי דולרים יזרמו לקופתה של טהרן והכסף ישמש לחימוש מסיבי, להאצת תוכנית הגרעין ולחיזוק מפלצתי של "טבעת האש" המקיפה את גבולותינו.
ביום ההוא, כשחרב הגרעין תהיה קרובה מתמיד לצווארנו, ישראל תמצא עצמה בודדה לחלוטין במערכה. נצטרך להתמודד לבד – התקפית ובעיקר הגנתית. לא נעמוד עוד מול איראן הנוכחית, שעדיין פגיעה, שחוקה כלכלית וחשופה מודיעינית, אלא ניאלץ להתמודד עם אימפריה משודרגת, עשירה, מצוידת במערכות הגנה אווירית מתקדמות ובעלת ביטחון עצמי מופרז.
עימות צבאי בתנאים אלו יהיה קשה שבעתיים, מסוכן לאין שיעור, וידרוש מישראל לשלם מחירים שספק אם העורף האזרחי מסוגל לשאת. לכן, הפעולה נגד איראן אינה בגדר הרפתקה צבאית או זכות בחירה, אלא חובה לאומית ראשונה במעלה. המתקפה צופנת בחובה סיכונים ומעוררת חשש טבעי, אבל בחלון ההזדמנויות האסטרטגי הנוכחי, עם הגיבוי האמריקאי חסר התקדים – זוהי ההחלטה האחראית, ההכרחית והחשובה ביותר להבטחת עתידנו ועתיד הדורות הבאים במדינה.