אם בשלהי שנות ה‑40 של המאה הקודמת, כשגרמניה הנאצית התחילה להתמוטט צבאית, היו בראש מעצמות המערב ומדינות אירופיות מרכזיות המנהיגים של היום, המשטר הנאצי היה עדיין במלוא שליטתו וכוחו בברלין. זאת המסקנה העולה מרוב התגובות למתקפה האמריקאית‑ישראלית נגד איראן, שפורסמו בבירות מערביות.
בשנות ה‑40 של המאה הקודמת, בעיצומה של מלחמת בעלות הברית נגד הצבא הנאצי, אלהים העניק לאנושות מנהיגים כמו צ'רצ'יל ורוזוולט, שלא התעניינו בהיקף האהדה והתמיכה בהם בסקרי דעת קהל ופעלו מתוך אמונה עמוקה לחיסול השטן וכוחות האופל ולמען עמיהם והשלום בעולם.
רוב התגובות, שהסתייגו מהמתקפה נגד איראן, שברו שיאים חדשים של צביעות וציניות. הבזיון הזה בא לידי ביטוי בעיקר בדיון המיוחד במועצת הביטחון.
רוסיה וסין כועסות. ארה"ב וישראל הרסו להן את "ציר הרשע", ליתר דיוק את המשטר בטהרן שהוביל את הציר בזירה הבינלאומית, במיוחד באו"ם. פוטין אהב להגיע לביקורים בטהרן ולהצטלם עם בכירי המשטר. ביקורים אלו שימשו לו הוכחה שהוא לא לגמרי מוחרם בעולם. להיכן ייסע עכשיו?
כשישראל מגיבה לפעולת טרור של החמאס, מזכ"ל האו"ם מגנה את "שני הצדדים". אם האו"ם היה קיים בשנות ה‑40 של המאה הקודמת וגוטרש היה המזכ"ל, הוא היה מפרסם הצהרת גינוי נגד הגנרל אייזנהואר על הפצצת עיר בגרמניה ומוסיף פניה למפקד הגסטפו הימלר "לגלות התאפקות".
שיהיה ברור, המתקפה של ארה"ב וישראל נגד איראן היא, בלשון המקורות, מלחמת מצווה. זאת מלחמה נגד המשטר הכי קרוב לנאציזם. המשטר היחידי בעולם שברשמית אחת מהמטרות שלו היא מחיקת ישראל מהמפה – מזכיר את היעד של המשטר הנאצי, הפתרון הסופי. כל מי שמסתייג, תוקף או מגנה את המתקפה של ארה"ב וישראל נגד איראן, ייזכר לדראון – בין אם פוליטיקאי, ארגון, פרשן או עיתון.
התוצאות של המתקפה נגד איראן תלויות בהרבה, ואולי לגמרי, בתגובות העם האיראני לחיסול בכירי משטר הדיכוי, האכזרי והקטלני ששלט בו כמעט 40 שנה. בינתיים לא נראה גורם כלשהו בטהרן שממלא את מקומם של הבכירים שחוסלו. בינתיים, נראה ששרדו ועדיין פעילים בכירים שמפעילים טילים נגד ישראל ונגד מטרות בארצות המפרץ. מלחמות קל להתחיל; קשה להעריך ולצפות את סיום תוצאותיהן.
התרעות פיקוד העורף