"אני לא בטוח שאני יודע מה אני רוצה״, אמרתי ל־ג׳, האישה שאיתה אני יוצא כבר כמה שבועות, ״ונראה לי שאת מחפשת מישהו שיודע מה הוא רוצה״. ״אני חושבת שאתה צודק״, היא אמרה לי, ״חשבתי שבשלב הזה כבר תדע מה אתה רוצה, ולא נראה לי שאתה בכיוון של להבין מה איתך, נראה לי שאתה אפילו קצת נהנה להתנהל ככה פתאום בגיל 42 כאילו אתה ילד בן 22 בטיול אחרי צבא שמגלה את העולם בלי להתחייב לכלום״.
לעומתי, כך גיליתי כמה שעות מאוחר יותר, בשמונה בבוקר, דונלד טראמפ וביבי נתניהו יודעים בדיוק מה הם רוצים - הפלת משטר האייתוללות והחלפתו. בדיוק כמו בשבת של 7 באוקטובר, הילד נכנס אליי לחדר בבוקר והעיר אותי עם המשפט: ״אבא, יש אזעקה״, הוא אמר ואני זינקתי מהמיטה ורצתי איתו לממ״ד. באמצעות הנייד גיליתי שהחלו תקיפות באיראן ובעצם החלה מלחמה. ״לדעתך יש סיכוי שמחר לא יהיה בית ספר?״, הילד שאל.
״כן״, השבתי לו, ״נראה לי שלא יהיה בית ספר״. הוא היה מאוד מרוצה מהתשובה. גם הרבה אנשים אחרים אצלי באינסטגרם ובפייסבוק היו מרוצים. הם העלו פוסטים צוהלים. שבירת המתח הגדולה הורגשה, אחרי שבועות של המתנה דרוכה למשהו שאולי יקרה עם איראן אבל לאיש אין מושג אם יקרה ומתי.
אחרי האזעקה יצאתי מהממ״ד והדלקתי טלוויזיה. המידע החל לזרום. הדמיון בין מה שדיווחו בטלוויזיה לבין מהלך ההתחלה של מלחמת ששת הימים, הלא הוא מבצע מוקד הידוע, היה מדהים. כמו בבוקר של 5 ביוני 1967, גם כאן היה מדובר בפשיטת בוקר מפתיעה ומוצלחת במיוחד של חיל האוויר הישראלי. רק כמובן עם ההבדל שבששת הימים יצאנו לדרך נגד עמדת ארה״ב ואילו כאן יצאנו איתם לדרך שלובי זרוע.
״אבא״, אמר לי הילד שישב לידי על הספה, ״זה נשמע כמו משהו רציני״. ״כן״, אמרתי לו, ״רציני מאוד״. ״אז לדעתך לא רק מחר לא יהיה בית ספר? יהיה יותר?״. ״לדעתי הרבה יותר מרק מחר, נראה לי שלא תחזור לבית הספר בקרוב״. הילד צהל: ״יש, אין כמו מלחמה״. ״הלו, תירגע״, אמרתי לו, ״את קריאות המלחמה תשמור למשחקים של בני יהודה״. הילד פתאום החל להיות מעורער: ״רגע, אבא, אולי זה יפגע במשחק חצי גמר גביע המדינה של בני יהודה?״, הוא שאל.
״לך תתקשר לאמא שלך ותגיד לה שאתה בסדר״, אמרתי לו, ״תתמקד בזה. יש עוד הרבה זמן עד לחצי גמר גביע המדינה״. זה הזכיר לי שבגביע הראשון שלה, בני יהודה זכתה אחרי מלחמת ששת הימים, בעונה של 1968. אני זוכר את הפרט הספציפי הזה כי מי שהעניק להם את הגביע הוא לא אחר מאשר שר הביטחון משה דיין. אולי גם הפעם, במסגרת הסימטריה מול מלחמת ששת הימים, בני יהודה ייקחו את הגביע, חשבתי לעצמי. בינתיים, במסגרת הדברים שאתה עושה כדי להעסיק את עצמך ולחשוב על דברים אחרים בזמן שמתחילה מלחמה, הלכתי לאתר האינטרנט של המוזיאון של בני יהודה והורדתי משם תמונה של סבי וסבתי, משה ורות דיין, בארוחה חגיגית שנערכה לרגל הענקת הגביע לבני יהודה, הדפסתי אותה והבאתי לילד.
מאוחר יותר קיבלתי הודעה מ־ג׳, ששאלה מה שלומי. אמרתי לה שאני בסדר ושאני עסוק בהדפסת תמונות של גביע המדינה מ־1968. היא כתבה לי שזו תשובה שרק אני מסוגל להנפיק והיא בטוחה, מפני שזה אני, שזה באמת בדיוק מה שאני עושה וזו לא המצאה. ״אפשר להתקשר רגע?״, היא שאלה בהודעה. כתבתי לה שכן והיא התקשרה. ״תראה״, היא אמרה לי, ״אתה גם טיפוס מצחיק וגם יש לך ממ״ד, אבל עדיין ישנו כל העניין הזה שלך שאתה משוטט בחוסר ידיעה במרחב הזוגי״.
״אני חייב רגע להגיד״, קטעתי אותה, ״זה מאוד יפה הביטוי ׳משוטט בחוסר ידיעה במרחב הזוגי׳. ביטוי מאוד משוכלל ויפה מבחינה לשונית״. ״תודה, ליאור, אבל אני רוצה להתמקד במה שחשוב״. ״אוקיי, כן, כן״, אמרתי, ״תתמקדי״.
״אני רוצה להבין האם אתה חושב שאתה בכלל פתוח לרעיון של מערכת יחסים יותר רצינית? זה משהו שאתה בכלל חושב שיש לך את ה...״. באותו הרגע, עוד לפני שהיא סיימה את המשפט, החלה אזעקה והיינו חייבים לנתק. ״טוב, נדבר אחרי״, אמרתי ורצתי לממ״ד. בזמן שישבתי בממ״ד שאלתי את עצמי את אותה השאלה, לאיזו מערכת יחסים אני מכוון כרגע, אם בכלל. נדמה שהססנות וחוסר הכרעה לא עשו טוב לאיראן, אז אולי כדאי שאלמד מזה משהו. במקביל קיבלתי הודעה מחבר שכתב לי בחגיגיות, ״תפתח את האפליקציות, טינדר, באמבל וכו', חגיגה מה שהולך שם. אתה חדש בזה אז אתה לא יודע שבזמן מלחמה זה השיא באפליקציות״. עוד לפני שהספקתי להגיב על ההודעה התקבלה הודעה מפיקוד העורף שאפשר לצאת מהממ״ד. ״אבא, אתה יודע שבקבוצת וואטסאפ של האוהדים מישהו כתב שאולי בהתאחדות לכדורגל יחליטו לקצר את הליגה, זה משהו שעושים לפעמים כשיש מלחמה״.
״המלחמה רק התחילה לפני שלוש שעות״, אמרתי, ״אף אחד לא יודע לאן היא תלך ומה יקרה, בוא רגע ניקח נשימה ונראה לאן דברים מתגלגלים, כולם רוצים תשובות כל הזמן, שנייה רגע, אנחנו במלחמה״.
הילד הביט בי בדאגה. ״אבא, הכל בסדר איתך?״. ״כן, כן״, אמרתי.
״אתה בטוח?״, הוא שאל.
התרעות פיקוד העורף