"אם הדיווח של וול סטריט ג'ורנל אכן מבוסס, איחוד האמירויות עשויה להפוך לשחקן המשמעותי ביותר במלחמה הזו. לא ארה"ב. לא איראן. לא ישראל. אלא האמירויות. כך ניתן להבין מדוע מדובר באחת האמירות הבולטות של היום".
"דובאי הייתה במשך ארבעים שנה החמצן הפיננסי של איראן - לא כמטאפורה, אלא בפועל. בכל סבב של סנקציות אמריקאיות, החלטות של האו"ם, הגבלות של משרד האוצר האמריקאי ויציאת בנקים אירופיים מקשרים עם איראן, דובאי נותרה המרכז הפיננסי הגלובלי היחיד שבו כסף איראני יכול היה לנוע, להיות מומר ולהיכנס למסחר בינלאומי".
"הרשת שפעלה דרך חלפני הכספים בדובאי, חברות קש באזורי הסחר החופשי וסוחרי הזהב אינה תופעה שולית. זהו המנגנון המרכזי של איראן להמיר הכנסות מנפט למטבע זר שמיש, לשלם על רכיבי נשק ולממן פעילות של שלוחות אזוריות – מחיזבאללה ועד החות'ים וארגונים נוספים".
"משרד האוצר האמריקאי ניסה במשך שני עשורים לסגור את הצינור הזה – אך מעולם לא הצליח לחלוטין, משום שסגירתו דרשה שיתוף פעולה של האמירויות, דבר שהאמירויות נמנעו ממנו מסיבות כלכליות ריבוניות. כעת, לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", האמירויות שוקלות לספק את שיתוף הפעולה הזה".
"צריך להבין מה השתנה. במשך ארבעים שנה האסטרטגיה של האמירויות נשענה על עמימות מכוונת: דובאי לא תהיה אוכפת סנקציות, אלא מרכז פיננסי ניטרלי ונמל חופשי להון מכל העולם, ללא קשר למקורו הפוליטי. בתמורה היא נהנתה מהדינמיות הכלכלית של מקום שאליו כסף תמיד יכול להגיע".
"העמימות הזו הייתה שווה מאות מיליארדי דולרים בשירותים פיננסיים, השקעות נדל"ן וזרימות סחר. היא גם העניקה לדובאי מנוף השפעה משמעותי על טהרן, שנזקקה לה ולכן לא יכלה להתעמת איתה לחלוטין".
"אלא שאיראן שיגרה לעבר האמירויות 1,072 כטב"מים בתוך שישה ימים. טילים איראניים פגעו במסדרון האווירי הבינלאומי של דובאי. תחמושת איראנית אילצה סגירה של כ-70% מהטיסות האזוריות. התקיפות גם איימו על נתיב הנפט בפוג'יירה – התשתית שמאפשרת לאמירויות לייצא נפט מבלי לעבור במצר הורמוז".
"איראן לא רק תקפה בעלת ברית של ארה"ב. היא תקפה את התשתית הכלכלית של המדינה שהייתה קו החיים הפיננסי שלה. אם האמירויות יקפיאו את הנכסים הללו, זו לא עוד סנקציה – זו ניתוק מוחלט. זה הרגע שבו המדינה שחיברה את איראן לכלכלה העולמית במשך ארבעה עשורים מחליטה שליחסים האלה יש מחיר, ואיראן כבר שילמה אותו".
"במצב כזה, כל מנגנוני המימון של שלוחות איראן, כל רכישות הנשק וכל מנגנוני המטבע הזר שעוברים דרך דובאי עלולים לקרוס בבת אחת. לא בגלל לחץ אמריקאי, אלא משום שאיראן הפכה פוליטית את המשך השירות הזה לבלתי אפשרי עבור דובאי".
"הקפאת הנכסים האמריקאית ב-1979 בהיקף של 12 מיליארד דולר הייתה הכרזת מלחמה פיננסית של מעצמה. זה יהיה צעד דומה – אבל מצד המדינה שהייתה במשך שנים היציאה האחרונה של איראן מהבידוד הפיננסי.
"טהרן השקיעה ארבעים שנה בטיפוח הקשר עם דובאי. בשישה ימים בלבד היא הרסה את הסיבה שבגללה דובאי הגנה עליה. ובסופו של דבר, החשבון, שוב, הוגש על ידי איראן לעצמה" - כך על פי הניתוח של הפרשן והאנליסט שנאקה אנסלם פררה.
התרעות פיקוד העורף