זה קרה במסיבת העיתונאים הכלכלית, לאור יום. זו שבשורה התחתונה כל מי שצפה בה חיכה לדעת דבר אחד: מה יהיה גובה המענק, הפיצוי, החל"ת שיקבל וד"ש לתקופת הקורונה פרה־הבחירות.
גאונות היא גם ניצול הזדמנות, לא רק תכונה מולדת. שותפיו של נתניהו בסיעות החרדיות אינם יכולים להתנגד בעת הזו בזעקות השבר שזעקו תמיד – כי עת חירום, המלחמה בשיאה ומסתבר שיש גם גבולות.
ואז הביא נתניהו את הגונג, זה של המנצחים. בהצהרה על תקציב המדינה, שמרכזו יושקע בביטחון בשל המלחמה, הסביר: "כדי להצליח במשימה הזו, אנחנו שמים בצד את חוק הגיוס שלא יקודם כעת, ולצד זאת גם מספר רפורמות שסביבן טרם הגענו להסכמה רחבה".
הציטוט הזה אומנם יצא מפיו של שר האוצר, אך נתניהו עומד מאחוריו ומוציא את האוויר ליריביו. אלה שבמשך שלוש שנים, עוד מאז תקופת הרפורמה המשפטית, משתמשים במונח "הסכמות רחבות" כי הם יודעים שהוא מוכר. ואז כשהם מגיעים לשולחן המו"מ, מתעקשים שלא ליישמו כי הצביעות חוגגת.
את המחלוקת המכאיבה בין הנושאים בנטל למי שלא - הוא מגלגל אל מחוץ לשיח בשלב זה; העסקים שנפגעו יקבלו מענקים; והוא שכנע חלקים בציבור שתקציב המדינה שמושקע ברובו בביטחון - הוא השקעה. כי בלאו הכי כדי להשקיע באיכות חיים צריך שקודם כל יהיו חיים ותהיה לנו מדינה.
בשמאל/מרכז צריכים לתכנן מחדש מה עושים עם קמפיין הבחירות, כי חוק הגיוס הוא היסטוריה נכון לעכשיו. זה הזמן של האופוזיציה הצרחנית לזעוק במלוא גרונה בימים הקרובים שהתקציב הוא ביזה, וברוך ה' ח"כ גלעד קריב כבר התחיל לעשות את זה יפה וזכה בשל כך לתקשורת מחבקת. כל מי שיעשה כמותו יחובק בימים הקרובים - קבלו ספוילר.
אין כמונו
ראשית – אמרת המחץ שתמיד נכונה בכל מצב, ובמיוחד במצבי חירום ישראליים. כשאתה מתלונן עם אדם זר, מצאת חבר. לא היה ולא יהיה עונג צרוף גדול יותר מאשר להתלונן ביחד עם אנשים זרים בזמן אזעקות, צפיפות, אזעקות שלא הגיעו ולוו בהתרעות.
שנית – ילדי ישראל הם הילדים העמידים, האמיצים והמיוחדים בעולם, וזה לא בגלל שהם שלי ושלכם. זו פשוט עובדה. אלה ילדים מתורגלים, יצירתיים, קולים ולא היסטריים כמו ההורים שלהם, אני מעריצה את החוסן שלהם והם האמ־אמא של דור הניצחון.
שלישית – הדור השלישי. מאיזה חומר אתם מיוצרים, אנשים מרהיבים שכמותכם? כמה ניסיון חיים יש לכם, אילו תובנות מעולות יש לכם, איזו קלילות רוח, דיוק וסבלנות יש לכם, איך אתם מזנקים מהמיטה כמו חיות, שופעי חיוניות וחיים. והדרך הזו, שבה אתם דואגים לבני הזוג שלכם, אלה שאיתכם כבר עשרות שנים, ממיסה את הלב וממלאת אותו באהבה.
במלחמה הזאת גיליתי במיוחד את השכנים שלי. פסיפס מרהיב של אנשים, שההיכרות שלי איתם הסתכמה בעיקר ב"שלום" במעלית ובתשובות לבקשות לחניה. אומרים שלא בוחנים אדם בכיסו, בכוסו ובכעסו.
אין כמותם
לירן חולצה אפורה מול תומר משקף לבן. רבות נכתב כאן על עימותים פוליטיים, אך חבריי היקרים, אחד כזה עוד לא היה בישראל וגם לא בעולם כולו, אם יורשה לי. למקרה שפספסתם את המגה־אירוע הזה, שבו שני האישים האלה מטעם עצמם נעמדים מאחורי כתבי טלוויזיה ונדחפים לעם ישראל לפריים, אתם מוכרחים, למען מורשת הצחוק הישראלית, להשלים את החומר.
בשנות המלחמה האלה לא זכור לי רגע מזוקק כל כך של אסקפיזם. איזה עימות טלוויזיוני ענק קיים גיא לרר עם השניים האלה. כשמגיע אז מגיע! שאלו יהיו החדשות והעימותים שנשדר תמיד. תודה עליכם, לירן ותומר, על עימות שעוד יילמד בפקולטות לתקשורת. עד עכשיו תפוסות לי הלחיים מאושר אסקפיזם צרוף. לחייכם!
התרעות פיקוד העורף