בעשרות עימותים מודרניים, המסקנה הופכת ברורה יותר ויותר: מערכות צבאיות רוסיות וסיניות מתקשות מול המודיעין המשולב, יכולות תקיפה מדויקות ומלחמת רשת שמפעילים ארצות הברית, ישראל ושותפיהן.
המלחמה הנוכחית עם איראן היא דוגמה נוספת. עשרות שנים, טהראן הסתמכה על טכנולוגיה רוסית וסינית לבניית יכולות הגנה והתקפה. רוסיה סיפקה את מערכת ההגנה האווירית ארוכת הטווח S-300PMU-2, שהוצבה להגנה על אתרים אסטרטגיים כגון מתקנים גרעיניים ובסיסים צבאיים.
בחודשים האחרונים, איראן חיפשה תמיכה נוספת משתי המדינות. בכירים איראנים חיפשו שיתופי פעולה נוספים עם סין, ודיווחים הציעו כי רוסיה אולי סיפקה סיוע מודיעיני או טכני מוגבל במהלך הסכסוך. עם זאת, גם יחד התמיכה הזו לא התרגמה ליעילות בשדה הקרב.
כוחות אמריקאיים וישראלים הדגימו שוב ושוב את היכולת לפגוע במטרות צבאיות איראניות, כולל תשתיות טילים, מתקני רדאר, מרכזי פיקוד ואלמנטים מרכזיים נוספים ברשת ההגנה האיראנית. מערכות הגנה אווירית שמבוססות חלקית על טכנולוגיה רוסית לא מנעו כניסה למרחב האווירי האיראני או תקיפות מדויקות במתקנים אסטרטגיים. תוצאות אלו עקביות עם לקחים שנראו גם בשדות קרב אחרים.
מלחמת רוסיה-אקראינה ודרום מזרח אסיה
המלחמה באוקראינה סיפקה את מבחן השטח הגדול ביותר לטכנולוגיה הצבאית הרוסית מאז המלחמה הקרה. כוחות רוסיים נכנסו למלחמה עם אחת מרשתות ההגנה האווירית הנרחבות בעולם, כולל מערכות S-300 ו‑S-400, שהוצגו בעולם כטובות ביותר.
עם זאת, כוחות אוקראינה, בתמיכת מודיעין מערבי ועם נשק מדויק מערבי, חדרו שוב ושוב להגנות אלו, הרסו תחנות רדאר, משגרי הגנה, מחסני תחמושת, מרכזי פיקוד ובסיסי אוויר מאחורי הקווים. מל"טים וטילי קרוז אוקראיניים פגעו במטרות לאורך חצי האי קרים ואף בתוך רוסיה עצמה.
גם טכנולוגיה צבאית סינית נבחנה במציאות השטח. במהלך מבצע סינדור בהודו ב-2025, כוחות הודו ביצעו תקיפות מדויקות נגד מטרות בתוך פקיסטן, שמצטיידת במערכות סיניות רבות, כולל מטוסי קרב, מערכות הגנה אווירית, רדארים ומל"טים. עם זאת, הודו הצליחה לפגוע במבנים צבאיים בכל מיקומי פקיסטן, מה שהעלה שאלות לגבי יעילות המערכות הסיניות במניעת גישה אווירית של יריב מיומן.
העימות מדגים את המציאות הרחבה של המלחמה המודרנית: להחזיק נשק מתקדם על הנייר אינו שווה פריסה של מערכת קרבית משולבת שמסוגלת לזהות, לעקוב ולהשמיד תקיפות מדויקות של יריב טכנולוגי עליון.
הדבר מאפשר לזהות מטרות מהר יותר, לחלוק מידע מיידי ולתקוף בדיוק יוצא דופן. רוסיה וסין ניסו לחקות חלק מהמודל הזה, אך הראיות בשדה הקרב מראות שמערכותיהן פחות משולבות ופגיעות יותר לשיבוש.
תערוכת הנשק האולטימטיבית
הביצועים בשדה הקרב נושאים השלכות גיאופוליטיות. במהלך מלחמת לבנון ב-1982, מטוסי קרב ישראליים השמידו יותר מ-60 מטוסים סוריים שסופקו על ידי ברית המועצות ללא איבוד מטוס אחד. מערכות ההגנה האוויריות הסובייטיות, שהיו נפוצות לייצוא, נראו פתאום הרבה פחות מרשימות. מוניטין מוסקבה כספקית נשק נפגע.
דבר דומה קורה גם היום, והראיות בשדה הקרב מתגברות. כאשר מערכות ההגנה האוויריות הרוסיות נכשלות בהגנה על כוחותיה באוקראינה, מתכנני הגנה בעולם שמים לב. כאשר מערכות סיניות נכשלות במניעת תקיפות מדויקות בדרום אסיה, קונים פוטנציאליים שימו לב. וכאשר ההגנות האיראניות, שבנו בעזרת טכנולוגיה רוסית וסינית, נכשלות במניעת חדירות חוזרות של כוחות אמריקאיים וישראלים, המסר ברור לחלוטין.
שדה הקרב הוא התערוכה האולטימטיבית של הנשק. מדינות שמוציאות מיליארדים על ציוד צבאי לא קונות אותו לצעדים צבאיים אלא למערכות שצריכות לפעול בתנאים הקשים ביותר. כל רדאר שהושמד, כל סוללת הגנה אווירית שהושבתת וכל חדירה מוצלחת לרשת הגנה אווירית שולחת מסר לשוק הגלובלי.
רוסיה וסין ימשיכו לייצא נשק, ומדינות רבות עדיין יקנו אותו בגלל שהוא זול יותר או קל יותר לרכישה פוליטית. אך הראיות משדות הקרב המודרניים מצטברות: מערכות רוסיות וסיניות לא הצילו את איראן, לא הגנו על כוחות רוסיים באוקראינה, ולא מנעו מהודו לפגוע בדיוק כפי שרצתה במבצע סינדור. מלחמה היא הבוחן הקשה ביותר של טכנולוגיה צבאית. כיום, הפסיקה משדה הקרב ברורה לחלוטין.
התרעות פיקוד העורף