"האמסטף" של טראמפ נכנס לאירוע - והוא לא בא לפייס אף אחד | אלון בן דוד

ברוב המקרים הספיק לטראמפ רק להציג את כהן בפני הצד השני לעסקה, כדי שזה יסכים לתנאיו. לפעמים הוא נאלץ גם לשחרר את האמסטף ולגרור את הצד השני לבית המשפט, שם כהן היה חושף את ניביו בפני השופטים ומנצח. אבל זו הייתה תמיד השורה התחתונה של טראמפ: לנצח. לא להגדיל את העוגה, לא win־win לשני הצדדים, אלא ניצחון שלו בלבד - ועדיף עם כניעה של הצד השני.

האישיות המורכבת שלו, שמתוארת בכישרון בסדרה "חלום אמריקאי", היא של אדם שמסתובב בעולם עם מקל גדול ועם גזר קטן, או לפעמים בלי גזר כלל. שלא כמו הנשיא תדי רוזוולט, הוא לא מדבר ברכות, אלא בסגנון בוטה ומעליב. הוא מונע מאגו וגם מכעס. לפעמים מקבל החלטות אמוציונליות ולפעמים רציונליות, מוכן בכל רגע לעשות פניית פרסה, אבל תמיד רוצה לנצח. וטראמפ הבין שבשביל לנצח אתה חייב רוי כהן לצידך.

50 שנה אחר כך, צבא ארה"ב הוא ה"רוי כהן" החדש של טראמפ. הוא מציג אותו לראווה בתקווה שהצד השני יתקפל, וגם לא חושש לשחרר את הרצועה. אלא שהפעם הוא עומד מול יריב שונה מכל מה שהכיר. אלה לא אילי הנדל"ן של מנהטן ולא המאפיונרים של אטלנטיק סיטי, אלה פרסים, בני תרבות בת 3,000 שנה, ויש להם מושגים אחרים של זמן ושל מהו ניצחון. הם טעו בהערכה שלהם את טראמפ וחטפו מכה מפתיעה וכואבת בפתיחת המלחמה - אבל התאוששו ממנה מהר, ניערו את האבק, וגם אחרי כתישה של ארבעה שבועות, המשטר שם עדיין עומד על הרגליים.

מה שכבר לימדה אותם המלחמה הזאת הוא שיש להם בידיים נשק שהוא לא פחות עוצמתי מגרעין. היכולת שלהם לסגור את מצר הורמוז היא כוח שמכאיב לעולם כולו, ולטראמפ קשה לשלול מהם את הנשק הזה. ניסיון שלו להשתלט על המצר ידרוש כוחות בסדרי גודל של מלחמת העולם השנייה, ויגבה מחירים שיהיה לו קשה לעמוד בהם.

גם אגו, גם מורשת

הוא מקשיב לנתניהו, וזה חשוב, אבל ההשפעה של נתניהו על ההחלטות שלו מוגבלת. טראמפ לא יהסס לזרוק את נתניהו מתחת לגלגלי האוטובוס, ולהאשים אותו כמי שגרר את ארה"ב למלחמה חסרת תוחלת, אם זה ישרת אותו.

ויש עוד אפשרות לסיום: האורניום המועשר של איראן, 440 הקילוגרמים שהם הפוטנציאל שלהם ליכולת גרעינית בעתיד, קבורים בשלושה אתרים – מחציתם באיספהן, והשאר קבור באתרים המופצצים בפורדו ובנתנז. אם יצליח טראמפ במהלך צבאי, עם או בלי ישראל, לחלץ אפילו מחצית מהחומר הזה – יוכל להכריז על ניצחון.

זה לא יפתח את מצר הורמוז, זה לא יפיל את המשטר, אבל זה יהיה הישג שאחריו תוכל ארה"ב להמשיך למו"מ מעמדה חזקה יותר, או להמשיך את המלחמה באמצעים אחרים, עד להפלת המשטר.