על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", הנשיא הבהיר למקורביו כי הוא מעוניין להימנע ממלחמה ממושכת ודוחק בדרג הצבאי לעמוד בלוח הזמנים המקורי של חודש וחצי. אוקיי, מלא אינטרסים יש מבית הנשיא בכותרת הזו, אבל גבירותיי ורבותיי, זוהי למעשה כותרת המשנה. ואז מגיעה הבשורה המרכזית שקצת הוחבאה, אך ממנה אפשר ללמוד לא מעט. גורם שטראמפ שוחח איתו מספר: "הוא רוצה לעבור לאתגר הגדול הבא, אולי להדחת המשטר הקומוניסטי בקובה".
הרשו לי להטיל ספק גם בכותרת הזו. בתוך העיתונות אני חיה, אך בכל זאת חייבים להתעכב עליה, גם אם הייתה רק בלון ניסוי - וייתכן שהיא הרבה מעבר לכך. הטיפול במזרח התיכון מתחיל להיראות כעת רק כחלק מהתוכנית הגדולה של הנשיא טראמפ, המנהיג החזק בעולם, שחשוב לו להבהיר זאת יום־יום לעולם במעשים וגם באמירות, שיחגוג בעוד חודשיים את גיל 80 - כן, עגול - ושכותב מורשת. הוא מתכנן את כתיבת המורשת של מי שהציל את העולם ולא רק של מי שהציל את מדינת ישראל.
בין חירות לעצמאות
אז השבועות הקרובים מסתמנים בתוך שגרת המלחמה. כל אחד בעולמו האישי והמקצועי חווה זאת אחרת, ומתישהו לקראת סוף החודש הבא – מדינת ישראל תחגוג 78 שנים. ראש הממשלה בנימין נתניהו מביט על האירוע היטב, בתוך שנת הבחירות, ומבין שהוא צריך להגיע לשם עם בשורה: הפלת משטר האייתוללות, או הבאתו של טראמפ פיזית לארץ ישראל לקבלת פרס ישראל. יום העצמאות הישראלי הוא תאריך שנתניהו יתקשה לתת אותו ליריביו הפוליטיים שוב בתוך מלחמה.
מצד שני, וזה הצד שככל הנראה מוביל אותו ושנכתב בו רבות בטור זה - נתניהו חושב מורשת, חושב היסטוריה. הוא מבין שזה עכשיו או לעולם לא, והצומת שבו טראמפ נמצא ושנכתב עליו בחלק הקודם, הוא אירוע שנתניהו עמל עליו כדי למקד את נשיא ארה"ב להמשיך לעמוד איתו איתן כתף אל כתף. היופי במלחמה הזו, שישראל פתחה בה עם ארה"ב, הוא הקונצנזוס בציבור הישראלי: ההבנה שהמשטר האיראני מוכרח ליפול, ושמדובר פה בהזדמנות היסטורית. גם קרוב לחודש מפתיחת המלחמה, למרות מרמור בנקודות ספציפיות, שרובן כמובן על המסך הישראלי, הישראלים מבינים שמדובר פה באירוע היסטורי לטובת עתידה של מדינת ישראל.
צפיתי בבנותיי פותחות השבוע מיוזמתן את החלון בבית, נעמדות עם דגלי ישראל ומרימות את המורל של עוברי האורח – "עם ישראל חי", "יחד ננצח", שרו מכל הלב, ואיך אנשים ברחוב מיד חייכו והשיבו להן באגרופים של ניצחון. עוד קצת אורך רוח, ובדיוק כך זה יהיה. הטובים הרי בסוף תמיד מנצחים, לא? אין לנו ברירה אחרת, צדקה גולדה מאיר - ישראל היא הנשק הסודי שלנו. אין לנו מקום אחר.
חג שמח!
מה אגיד לכם, כבר מתגרד לי הגוף מהפקקים, מהטילים שבטח יעופו שם עלינו תוך כדי (אבל ננצח את זה) ומכתמי היין שיעופו לי על הבגד הלבן והחדש עוד לפני שנקראה מילה בהגדה. אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם ומכן חג שמח, מואר, שתהיו מוקפים בבני משפחה, בקרובים ובהמון־המון חום ואהבה.
שתיהנו מכל זיוף של שיר מסביב לשולחן, מכל בדיחת קרש שמסופרת שם כבר שנים, ומכל זאטוט צרחן שהוסיף עוד כיסא משמח בשולחן, ותזכרו בחיוך ענק את מי שאינם מסביב לשולחן. שהאוכל יהיה טעים, שיהיו לכם כמה שפחות צרבות מהמצות, ויאללה, אהובים, אחרי ליל הסדר יש פסח שני ואז מימונה, ואז תזכרו שהבטחנו יחד, והחלטה זו החלטה – ממחר דיאטה!
התרעות פיקוד העורף