ישראל נמצאת בצומת דרכים מורכבת. במלחמת כלל החזיתות הנמשכת כבר שנתיים וחצי, עדיין לא הצלחנו לסגור אף אחת והמפתח לסיום בכל החזיתות נמצא בידי ארה״ב.
בלבנון, למרות שארגון חיזבאללה הוחזר אחורה, הוא עדיין בעל יכולות למרר את חיינו ולפגוע בחיילינו כפי שלצערנו קרה ביממות האחרונות. מאחר ואין בידינו להשפיע על סיום המלחמה באיראן ישראל צריכה כבר להעביר את מרבית כובד משקלה ללבנון.
הבוץ הלבנוני המוכר לנו היטב לא השתנה ואף החמיר. חיזבאללה אחרי המכות שחטף חזר מרמה של צבא להוות שוב ארגון גרילה. הוא מתסתתר ועוקץ את כוחות צה״ל מול כל הזדמנות שנופלת לידיו. אסור שצהל ישחק לידיו ויצור לו מטרות נוחות. התקדמות נוספת צפונה והכנסת כוחות רבים במידה רבה תשחק לידי החוליות שלו בשטח.
נדרש לזכור את דברי הרמטכ״ל בשבוע שעבר על העומס על צה״ל שבמשתמע מעיד גם על קיום שחיקה של הכוחות שנמצאים ברצף לחימה כבר הרבה מאד זמן. אל מול הרצון להעמיק את הלחימה בלבנון, קיים חלון הזדמנויות שממשלת לבנון ועמה כל העדות שם כולל חלק מהשיעים רוצים להפטר מחיזבאללה, או לפחות מנשקו ואת זה צריך לא לאבד.
במקביל, לדרוש מממשלת לבנון כי צבא לבנון ישתלט ויתפרס על השטח מצפון לליטני, ותוכשר חטיבה אחת כחטיבת קומנדו להבדיל משאר הצבא שהוא סוג של כוח שיטור חסר תועלת, אשר תחל לפרק את מאחזי החיזבאללה בכוח בזה אחר זה, לפי תוכנית מתואמת עם ישראל. כמו כן נדרשת מערכה נחושה לעצור את מקורות ההזנה של כסף ואמל״ח לחיזבאללה, ייבוש הארגון יעזור לחיסולו. ובזמן כל זה, חשוב לנהל מו״מ אינטנסיבי להסכם שלום עם לבנון. דווקא כעת זה זמן נכון להגיע להסכם כזה אשר יהווה נצחון גדול על חיזבאללה ועל איראן שמנסות בכל כוחן למנוע את זה.
טראמפ יכול בכל רגע נתון להפסיק את המלחמה באיראן ולחזור הביתה אבל אנחנו נשארים כאן, ולהשאיר מלחמת התשה פתוחה בשתי חזיתות ויותר ומול אויב כמו חיזבאללה שנלחם על הישרדותו יצור בעיה קשה לתהליך שיקום השיגרה שישראל זקוקה לו מאד. אחרי סטירת לחי של העברת חוק התקציב שהקואליציה עלזה וחגגה על חשבון תושבי הצפון, תושבי העוטף, נפגעי הטילים וחיילי צה״ל המשרתים, תתפנה הממשלה משרידותה לענייני המדינה הנמצאים אצלה בעדיפות שנייה.
התרעות פיקוד העורף