השמאל רק רוצה לצאת - אבל עם צוררים לא חותמים הסכמים | דפנה נתניהו

"רק הסכם איתם יביא לנו שקט אמיתי", יש בינינו עדיין כאלה שמדקלמים. הרי בכל זאת מדובר באחד מעיקרי האמונה שעליהם חונכו.

עיקר זה עונה כמובן על השאלה שהם אוהבים להציג, או ליתר דיוק להתריס באמצעותה: "אז מה הפתרון?". כאילו היחסים בין אומות ובין מדינות הם בעיה במבחן בגרות של 3 יחידות במתמטיקה, שיש לה פתרון בית ספר אחד, ואם הוא לא חיסל את הבעיה, סימן שהוא לא יושם נכון, ואין לחפש דרך אחרת להתמודד איתה.

עבור הסכמים שלכל היותר מבטיחים בפועל שקט זמני, הם מוכנים לשלם מחירים כבדים – בחבלי מולדת ובהכנסת אויבים חמושים למרחק נגיעה מריכוזי יישוב צפופים שלנו – כשהם משלים את עצמם, ומנסים להשלות אותנו, שבידינו יהיה לקבוע את התאריך ואת התנאים של תפוגתם. אלא שבניגוד למחירים ותוצאותיהם, שהם במרבית המקרים בלתי הפיכים, להסכמים האלה יש תאריך תפוגה משל עצמם, וכפי שראינו - הוא לעיתים קרובות קצר ביותר.

בניגוד לאויבים שמחפשים פשרה כלשהי עימנו, הצוררים הם אויבים שחרתו על דגלם את חיסולנו – את השמדת העם היהודי ואת חיסול מדינתו – יעד שהוא לב ליבה של הווייתם, שלמענו הם מגייסים כמעט את כל משאביהם הפיזיים והאנושיים. עם צוררים אין חותמים על הסכמים. בצוררים נלחמים, ויעד המלחמה הוא הכרעתם, או לפחות עיקור יכולתם לבצע את מבוקשם, גם אם התהליך הכרוך בכך עלול להיות ממושך.

רכיכה קלה למעיכה

---

חסידיה של אסטרטגיית הבל זו לא רק שאינם מתנערים ממנה, אלא גם דוחקים בנו מעל כל במה ומכל מיקרופון לאמץ אותה, אולי גם כי ויתור עליה מחייב את הנאחזים בה להודות בכישלונותיה ובהכרח גם בכישלונם. הודאה כזו גם תיאלץ אותם לשקול בחיוב אסטרטגיה אחרת, שלמגינת ליבם עובדת מצוין, ושאת הישגיה צריך לנסות להסתיר או לפחות לגמד.

האסטרטגיה האחרת, הנוכחית, אינה נשענת על הסכמים כתחליף להפעלת כוח, אלא, אם בכלל, כהמשך ישיר לה; אסטרטגיה זו הביאה את ממשלת ישראל להכרה שיש דרך להימנע מ"יציאה" – כינוי מכובס לכניעה אוטומטית של ישראל לתכתיביהם של מדינות וארגונים בינלאומיים, שיחסם אליה בשל כך הוא כאל רכיכה קלה למעיכה, גם אם הוא עטוף במילים יפות.

אסטרטגיה זו היא של העצמת כוחה הצבאי, הכלכלי והאנרגטי של ישראל. היא זו שמאפשרת גיוס של תמיכה וסיוע מצד מדינות בעלות ברית – וביחס למאבק באיראן מביאה אף לשיתוף פעולה צבאי עם המעצמה הגדולה בעולם – לשם נטרול יכולות אויבינו והבטחת המשך קיומנו ושגשוגנו.

מעל הכל, בדרך זו שמובילה הנהגתה, מפסיקה ישראל לראות עצמה כמדינת חסות, והיא מאמצת מעתה אסטרטגיית יציאה אמיתית, שבימים אלה של חג הפסח מתאים לומר עליה שהיא יציאה מעבדות לחירות.