בבתי משפט לענייני משפחה אין שופט תורן בשבתות ובחגים. גם בלילות אין. במקרים דחופים, אבל ממש דחופים, של אלימות, חטיפת ילדים ועוד - על האזרח לפנות למשטרה שתטפל בעניין עד שייפתחו דלתות בית המשפט. אך מה על האזרח לעשות כשדווקא המשטרה היא צד? למי יפנה?
גילוי נאות: גם לו הייתי תל אביבית וגם אילו נערכה ההפגנה בכיכר הבימה בשעה שמאפשרת להגיע מהבית לאחר ההבדלה, לא הייתי משתתפת בהפגנה. אני מתנגדת לממשלה ותומכת במלחמה. כן, מותר, שילוב לגיטימי. אין עסקת חבילה. ועם זאת - זכותם של מי שחולקים עליי להפגין היא זכות חיונית בעיניי, פיקוח נפש של הדמוקרטיה. שכן אם מי שאינו שותף לדעתי לא יוכל להפגין היום, מי ששותף לדעתי ייחסם כשיבקש להפגין מחר - כלל פשוט וידוע, שלאחרונה פועלים למחוק אותו אצלנו מהתודעה הציבורית.
ומה כבר הייתה הדחיפות? נניח ההפגנה הייתה מתקיימת במוצ"ש הבא, מה הדחייה הזו משנה, אם בכלל? התשובה בהמשך. ובינתיים ראו איזה פלא: הפוסל במומו פוסל. הזועק געוואלד על חילול שבת קודש, הינו בגדר טובל ושרץ בידו. תראו מי מחלל או קורא לחלל שבת. בשונה משופטי בג"ץ שכונסו לדון בעתירות בשבת הקודמת, מדובר בחובשי כיפה.
שבת בשבתו
רוטמן לא הסכים להיות כאחד האדם. גם לא כאחד האדם ששומר שבת. הוא התנפל על המפגינה ותלש מידיה בכוח את המגפון. בדומה למרבית חבריו לסיעה, רוטמן לא שירת בצה"ל. שורה בוויקיפדיה מעדכנת כי התנדב כמש"ק דת. מן הסתם לא עבר סדרת אימונים, אבל בשביל להשתלט על בחורה שברירית אין צורך לעבור אימונים כמו היה לוחם גולני. עזבו את סוגיית איסור נגיעה בין גבר לאישה, כל ילד בכיתה א׳ בבית ספר ממלכתי דתי יודע שמגפון הוא מוקצה, חפץ שנאסר לשימוש בשבת ואין לגעת בו. אלא אם כן קוראים לך שמחה רוטמן.
כששפשפתי את עיניי בפליאה, הסביר לי ליטאי אדוק את ההיגיון ההלכתי: גיוס לצבא ישראלי הוא בגדר "שמד", כך שלברוח מגיוס זה פיקוח נפש רוחני שגדול בכמה מונים מפיקוח נפש גופני. לא סתם מותר לחלל לשם כך שבת, זאת חובה הלכתית לכל דבר ועניין. אמיתי. זה מה שאמר.
דוגמה נוספת אם כי שונה במקצת: עיתונאי שומר שבת עמית סגל, שקיבל החלטה לשדר בשבת במצבים ביטחוניים קיצוניים - החלטה מעניינת שאפשר לחלוק עליה, אך גם אפשר בהחלט לכבדה. ועדיין, סגל שקל שיקולים וקיבל החלטה להפר את הכללים ההלכתיים המקובלים. שמורה לו הזכות להתלבט. גם לשופטי העליון היא שמורה.
העיקרון הממלכתי
ואתם תגידו, אין דינו של בית המשפט העליון כדין פרשן פוליטי או רב חרדי. העליון, כולל בשבתו כבג"ץ, הוא גוף ממלכתי, ועל כן מחויב לשמירה על צביונה היהודי של מדינת ישראל. להמחשה, בנימין נתניהו יכול לבלות להנאתו במסעדות לא כשרות, אך בארוחות רשמיות במעון ראש הממשלה יש להקפיד על כשרות. משהו כזה.
בסדר, לעמית סגל אין מעמד ממלכתי באופן רשמי, לשמחה רוטמן דווקא כן. ולא רק לרוטמן, גם לרב שהתיר חילול שבת: הרב יצחק זילברשטיין נמנה עם חברי מועצת חכמי התורה של מפלגת דגל התורה. עם האנשים שמחלקים הנחיות לח"כ משה גפני. גם אם התפקיד אינו ממלכתי בוודאות, מדובר בדמות רבנית שמעורבת באופן רשמי בהחלטות שמתקבלות בקואליציה.
רוטמן עשה שבת לעצמו, המנהיג הליטאי שקל לכאורה שיקולים של פיקוח נפש - רוחני ולא גופני. אם כן, ההחלטה לערוך בשבת דיון בעתירות מארגני ההפגנה היא שיקול דומה. נניח שבג"ץ היה מאפשר לבן גביר "לחטוף" הפעם את ההחלטה ולמנוע קיום הפגנה עד למוצ"ש הבא. בכך היה יוצר תקדים מסוכן שמאיים על החופש להפגין, והחופש להפגין הוא פיקוח נפש של הדמוקרטיה.
נכון. ועם זאת הוא גם האיש שאינו מכיר בכשרות של הרבנות הראשית, הגוף שבראשו עמד. הוא האיש שאינו מכיר בצה"ל ומטיף חדשות לבקרים נגד הגיוס לצבא ההגנה של מדינתו בעיצומה של מלחמה. שלא לדבר על כך שהאיש כינה מיליון עולים שהשתקעו במדינת ישראל והיו לחלק אינטגרלי ממנה, "גויים קומוניסטים". אז זה האיש שיטיף לנו ממלכתיות מהי?
התרעות פיקוד העורף