גם תומכי בית המשפט המובהקים יאלצו הפעם להודות שתמיכתם בו נובעת אך ורק מכך שהשקפת עולמם בנושאים אלה דומה לשלו. לא בגלל אובייקטיביות או תוכנות שיפוטיות יוצאות דופן. בגלל שיקולים פוליטיים. הם סומכים עליו שיעמוד בחזית המאבק האופוזיציוני להפלת הממשלה. הא ותו לא. וזה, אם לומר בעדינות, פשוט לא רציני.
הרי גם פיטורי שר שהוגש נגדו כתב אישום לא כתוב למעשה בשום חוק, אלא נקבע בהחלטה שיפוטית שפוליטיקאים כנועים יישרו קו עימה, אבל פיטורי שר, שנבחר בבחירות לכנסת, ומונה על ידה לתפקיד, יפוטר גם בלי קו אישום או אפילו חשדות כלשהן, זו כבר חציית קו שכל בר דעת צריך להתנגד לה, ולא משנה מה דעתו האישית על בן גביר. את אותה דעה שישמור ליום הבחירות, שממילא קרוב, וינסה להדיח אותו כפי שמקובל במדינה דמוקרטית - בקלפי. לא בהליך שיפוטי של מי שמינה עצמו לראש האופוזיציה בפועל.
לא משנה מה תהיה ההחלטה בשני הבג"צים השבוע, דבר אחד כבר ברור. בית המשפט העליון יהיה הכוכב (העליון) של קמפיין הבחירות של כל המועמדים. הליכוד, בן גביר והחרדים מצד אחד. האופוזיציה מהצד השני. אלה יבטיחו שניצחון הפעם יביא שינוי. אלה יבטיחו להגן על בבת עניהם מכל משמר. ומי שיבוזה בסוף הם השופטים והמוסד השיפוטי החשוב שכבר מזמן איבד את כבודו והדרו. הבחירות הקרובות יהיו עוד נדבך בהידרדרות הבלתי נמנעת שלו, לפחות עד תיקון אם יהיה כזה, והאשמה כולה מוטלת על ראשיו. בעיניים פקוחות וראש צלול לקחו אותו לתהום אליו הגיע. בצלילה שנמשכת גם בימים אלה.
התרעות פיקוד העורף