ספר שלם מסביר: חובת האזרח לסרב כשהממשלה מבצעת פעולות בניגוד לערכיו | רן אדליסט

הנחה לא ממש פרועה אומרת שכל הדרכים להתנגדות אפקטיבית למדיניות הממשלה חסומות. השאלה היא מה עוד ניתן לעשות במסגרת החוק הנוכחי, ובייחוד מול אוכפי החוק ומפרשיו, שחלקם נגועים בכהניזם. המרד החרדי נגד הממשלה מגובה בעורף פוליטי, וזה עובד לו. מוחה מהמרכז שמאלה וימינה לא שורף אסמים ואפילו לא הופך מכוניות משטרה. הוא תקוע במועדון החברים והחברות של גחלת ההפגנות (חטופים, כיבוש, שחיתות, מלחמה, אלימות משטרה וכו') העוממת ("אי־ציות אזרחי כחובה דמוקרטית" מאת ישי מנוחין, הוצאת ספרי נובמבר).

דווקא בימינו אלה, כשהאלימות בגדה וניהול מלחמה מיותרת בשיאם, ההתנגדות האזרחית למצבים שנגועים בפשעי מלחמה היא אפסית. ישי מנוחין, לוחם הרואי ותיק בשירות הסרבנות, הוציא ספר שהוא מעין מדריך אקדמי למורד הפוטנציאלי. מעין ארגז כלים שמניח יסודות אידיאולוגיים להתנגדות בלתי אלימה.

המקסימום הוא "חברה דמוקרטית היא שותפות של פרטים המבוססת על מערכת ערכים דמוקרטיים ועל אופן פעולה בסיסי של חובת אי־ציות לחוקים, צווים ותקנות ואי־השתתפות במעשים מנוגדים לה. בחברה דמוקרטית מחויב כל פרט לשפוט ערכית כל מעשה, פקודה וחוק, ולנקוט אי־ציות אזרחי כל אימת שבחינה זו מלמדת אותו שהמעשה או הפקודה עומדים בניגוד למערכת הערכים הדמוקרטיים ואינם מוצדקים". חוששני שהסבר מלומד הוא לא בדיוק הכלי המתאים להניע גייסות. לבסס עמדה ערכית או כלים להטחה במעמד של דיון אקדמי זה רעיון נכון, אלא שהגענו למבוי סתום שאותו ניתן לפרוץ רק בכוח.

מנוחין הוא מראשוני הסרבנים במלחמת לבנון הראשונה של שרון ובגין ב־1982, שהחלה כ"מבצע שלום הגליל" והסתיימה כ"מלחמת שולל" אליבא דספרם של זאב שיף ואהוד יערי, שיצא שנתיים אחרי המלחמה. בעוד הציבור הישראלי ושש אוגדות שעטו ללבנון, מנוחין שעט לכלא על סירובו לשרת. מאז מינכ"ל מנוחין ופעל במגוון ארגוני מחאה כ"יש גבול", הוועד נגד עינויים ואמנסטי ישראל. כיום הוא מנכ"ל הארגון "מזון תגובה יהודית לרעב" (בעזה). קילומטראז' של 40 שנה בסבבים המדממים של מדיניות הממשלות כולן, שמצטיירים כמו דהירה במדרון בדרך להתרסקות הסופית.

הרעיון הבסיסי שמנוחין חוזר עליו מכל זווית הוא תפקידו של הפרט מול החברה שרומסת את ערכיו. "אנשים רגילים אינם יכולים להגדיר את ערכי החברה, וזו הפררוגטיבה של המנהיגים והנבחרים", הוא מצטט את שארל מונטסקייה. "אין העם צריך למשול, אלא לבחור את נציגיו ולציית", הוא מצטט את אלכסנדר המילטון האמריקאי, ממייסדי הרפובליקה הפדרלית. מכאן ואילך הוא כותב ספר שלם המסביר מדוע חובתו של האזרח הפשוט לסרב כשהממשלה מבצעת פעולות בניגוד לערכיו. הספר, אגב, עוסק בסרבנות במדינה דמוקרטית. אנחנו ממתינים עדיין למדריך לסרבן במשטר דיקטטורי.